מדעי המדינה - כן מדע, לא בהכרח מדינה

מה הם בעצם מדעי מדינה? האם ענייני מדינה הם מדע?
לא רבים מאיתנו יודעים שמדע המדינה הוא למעשה מדע הפוליטיקה. מטרתו של התואר היא לספק ללומד אותו כלים לניתוח תופעות ואירועים פוליטיים. הבה ניקח לדוגמא את מקרה אלכסנדר מוקדון. בלימודנו, יתבונן "מדען המדינה" במסע הכיבושים של אלכסנדר; ינסה להבין מה הניע אותו לצאת את מקום מולדתו, מדוע בחר לכבוש את האזורים שבחר, איזה יחס נתן לאילו חלקים מעמו ומדוע, אילו דיני מלחמה היו בתקופה זו וכן הלאה. כך שלמעשה, מטרת התואר במדע המדינה היא לספק את הידע הנדרש כדי לעשות ניתוח מושכל של המתרחש.

התחומים השונים הנלמדים במדע המדינה

1.פילוסופיה פוליטית- זו היא הפילוסופיה השזורה בפוליטיקה. כאן ידונו שאלות ברמה הפילוסופית באשר לטיבה של המדינה הרצויה – אם בכלל, נחיצותה של חברה והמוסר העוטף אותה, תפקידנו ומקומנו כאזרחים, חשיבותו של החוק וכן הלאה. ידע הנרכש בתחום זה מאפשר לנו לעמוד על מקורותיה של החשיבה המדינית ולמצוא את ההצדקות הרעיוניות הנדרשות לקיומה של המדינה ולצורה בה היא מתנהלת.

2. פוליטיקה השוואתית- ההשוואה היא למעשה העמדת שני דברים זה מול זה ובחינת מאפייניהם. כך למדים לא רק על הפער שביניהם, אלא גם על מרכיבי הליבה שמצויים בכל אחד ממושאי ההשוואה. בפוליטיקה השוואתית נעשה נסיון להבין מהם מאפייני הליבה המיוחסים לשלל תופעות פוליטיות. מהי דמוקרטיה, ומתי דמוקרטיה מפסיקה להיות כזאת? מהו משטר פשאסיטי, ובמה הוא שונה ממשטר נאצי? מדוע מדינה מסוימת עשירה וחופשית יותר ואחרת חופשית לא פחות, אך ענייה הרבה יותר? כאן נלמדות אבני הבניין של הפוליטיקה, ומושגות התובנות באשר למהותן.

3. יחסים בין לאומיים- במוסדות מסוימים בארץ תחום זה זוכה לבמה משל עצמו ומוגדר כחוג לכל דבר. תחת מטריית היחסים הבין לאומיים ננסה להתייחס למספר תחומים נוספים אשר ייתכן וגם הם ראויים לעצמאות רבה יותר. הכוונה היא לאסטרטגיה, דיפלומטיה ולימודי בטחון. ביחסים בינלאומיים נלמד על היחסים שבין המדינות. באסטרטגיה, דיפלומטיה ולימודי בטחון נלמדים רבדים דומים של נושא היחסים הבינלאומיים, כל אחד מהם מתמקד בסוגיות אחרות. בדיפלומטיה מושם דגש על נסיונות הדברות, בעוד שבאסטרטגיה ולימודי בטחון הדגש הוא דווקא על הפעלת הכוח.

4. ממשל ומנהל או מדיניות ציבורית- כאן נדונות סוגיות הקשורות למימוש עצמתה של המדינה והארגונים הבולטים שבה. בתחום זה נעשה נסיון להבין מדוע התקציב נראה כמו שהוא, או מדוע מפריטים את בנייתו של כביש מסוים; היכן הממשלה מצליחה להפעיל את כוחה, ומדוע המשטרה כושלת או מצליחה להתמודד עם סוגיות מסוימות. תחת הכותרת הזו נמצאים כל העניינים הנוגעים לפעילותן של זרועות המדינה והשולטים בה.

5. כלכלה פוליטית- בתחום זה נידונים כל הנושאים הכלכליים העשויים לכלול השפעות פוליטיות. כאן נדון בתיאוריות כלכליות שונות (אם כאלה הדוגלות במסחר חופשי או כאלה המבקשות שלטון ריכוזי) ובוחנות את קשריהן עם החברה.

תחומים אלו שצוינו הם נושאי הליבה הנלמדים במהלך התואר הראשון, ובכל פקולטה בארץ יהיה ניתן למצוא לפחות קורס חובה אחד בכל אחד מהנושאים. לאחר שצולחים את החובה ההגיונית להכיר ולהתמודד עם כל אחד מהנושאים, ניתן להתרווח ולבחור להתמקד בסוגיות מעט יותר מגוונות. לא מן הנמנע שתוכלו לבחור להתעמק בנושאים כגון שיתופיות באינטרנט, או עינויים, או דמותו של משה בכתבי הקודש כמנהיג ומצביא.

יחסינו לאן?

ייתכן ובשלב זה השאלה המציפה אותכם נוגעת לתכלית התואר הראשון ביחסים בין לאומיים. האם התואר מכשיר אותי להיות צוער או שגרירה? האם מאפשר לי להיות עוזר פרלמנטרי או חברת כנסת? התשובה הקצרה היא 'לא'. התשובה היותר ארוכה היא 'לא בדיוק'. התשובה היותר מדויקת היא 'אין זו מטרת התואר'.

המציאות היום היא שיש קשר ישיר בין השכלה אקדמית להכשרה מקצועית. למדתי משפטים או חשבונאות? הרי אני במרחק צעד וחצי מעורכות דין או ראיית חשבון. למדתי הנדסה או מדעי המחשב? עוד שנייה ואוכל להשתלב בתעשיית ההיי טק. עם זאת התואר במדע המדינה מכוון למקום קצת אחר. אין ספק כי המסיימים את התואר מוכשרים להבין יותר טוב את המתרחש סביבם, אך לא בהכרח זוכים ליתרון יחסי על פני אחרים בהשגת מקום עבודה. למשל, הדרישות עבור קבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ או לכל משרת עוזר פרלמנטרי הם תואר רלוונטי, לאו דווקא תואר במדע המדינה. במילים אחרות, תואר במדע המדינה הוא במקרים רבים תנאי מספיק, לא תנאי הכרחי.

לסיכום,הנני משוכנע כי רוחב היריעה אשר מציעים לימודי מדע המדינה מהווים את הבסיס המגוון ביותר להבנת העולם הסובב עבורנו, ומאפשרים הצצה מרתקת ומושכלת לחוות החיות האנושית אשר נמצאת מסביבנו.

הכותב הוא מיכאל סגל, סטודנט למדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומדריך קידום אישי.