הרומן שלי עם מקצוע הרפואה
מהר מאוד הבנתי שכאדם האוחז בכישורים ריאליים והומאניים באופן דומיננטי, זה לצד זה, לא אמצא סיפוק בתחום ההיי-טק. אין ספק שהתחום מעניין והמקצוע מאוד מפתה מבחינה חומרית, אך הרגשתי מאוד לא בטוח, שאוכל למצות בתחום זה את כישורי החברתיים. מנגד מקצועות מרתקים אחרים כדוגמת משפטים או פסיכולוגיה שתמיד עניינו אותי, היו חסרים את הצד המדעי המדויק יותר, אליו אני נמשך. חשוב לי להדגיש כי אני מאוד מכבד את המקצועות הללו ותמיד יקונן בי הספק שמא אחד מהם מתאים לי יותר. אני חושב שניתן להביא לידי ביטוי כישורים ריאליים והומאניים גם יחד בהמון מקצועות מגוונים, אולם לי באופן אישי – נראה היה שהדרך למצותם בצורה מיטבית היא דרך מקצוע הרפואה. מתוך תובנות אלו, ועל רקע היכרותי עם תחום מדעי החיים בחרתי במקצוע הרפואה. אני חייב לציין כי בניגוד להרבה מבני ובנות כיתתי בבית הספר לרפואה, שבערך מגיל אפס חלמו להיות רופאים , מעודי לא דמיינתי שאטפל בחולים. עם זאת, לאלו שביניכם החווים התלבטות דומה דעו לכם כי אין כל רע בבחירה המתקבלת בגיל מאוחר יותר על בסיס היכרות מעמיקה יותר עם עצמכם. את החיזוק הראשון לבחירתי קיבלתי כבר במהלך המיונים לבית הספר לרפואה. כדאי לדעת, כי לפחות באוניברסיטת תל אביב, פרט לציוני בגרות ופסיכומטרי, עוברים המועמדים מבחני אישיות פסיכולוגיים. מאוד נהניתי במבחנים אלו, הכוללים דינאמיקות קבוצתיות, סימולציות של טיפול ראשוני (שאינו דורש ידע מוקדם כלל) או ניחום של חולים מיואשים/ מבוהלים (שממש מגולמים על ידי צוות שחקנים ייעודי) וראיונות אישיים. מאוד נהניתי במבחנים אלו (עד כמה שניתן ליהנות במבחנים...) כי הרגשתי שסוף סוף בוחנים אותי באופן מעמיק וכוללני יותר, שאינו מסתפק רק בלמדוד כמה מהר לוקח לי לפתור משוואה ריבועית. חיזוק שני קיבלתי כאשר התחלתי את לימודי ונפגשתי עם החבר'ה. בקצרה ובפשטות – חבר'ה על הכיפאק. ברור שבכל פקולטה אליה תגיעו תמצאו את האנשים שאתם אוהבים. ברור באותה מידה שבכל פקולטה אליה תגיעו יהיו האנשים שמעצבנים אתכם מעצם נוכחותם שם... גם בפקולטה לרפואה הם קיימים. עם זאת וזה כמובן תמיד עניין של טעם אישי – הרגשתי שנכנסתי לתוך אוסף של אנשים מצוינים ודעתניים שמאוד מעניין לשהות במחיצתם, ושאוכל למצוא ביניהם חברים טובים (לראייה שותפי לדירה שלומד איתי בכיתה).
הלימודים במהלך שלוש השנים הראשונות הם לימודים עיוניים ברובם המוחלט. אציין באופן ברור כי הם גם מפרכים למדי. עם זאת, כפי שאתם מבינים מההקשר (או מהאתר בו מפורסם המאמר...) ניתן לשלב עבודה תוך כדי לימודי הרפואה, ואפילו עבודה תובענית כמו הדרכת פסיכומטרי בקידום אישי. אין ספק כי הלימודים מרתקים ברובם. מנגנוני מוטציות בDNA , ביולוגיה של התא הסרטני, פיסיולוגיה של פעולת הלב וכו', אלו הן רק דוגמאות מעטות לתחומי הידע הנלמד בשנים הראשונות. עם זאת קחו בחשבון כי לצידם גם נושאים שאולי בפני עצמם עשויים להיות מרתקים, אך כאשר עליך לזכור אותם בעל-פה – אין מייגע מהם, ויש המון, אבל המון לזכור בעל פה. אני חושב כי יותר מכל, מה שהבהיר לי כי אני נמצא במקום הנכון (וגם כאן – אני לא רוצה להישמע אוטופי מדי, תמיד יהיו לכם לבטים באשר להיותכם במקום הנכון מבחינתכם, גם לי יש עדיין. השאלה כמו תמיד היא המידתיות של הלבטים ובנוסף רמת הביטחון שלכם בכך שדברים אחרים פחות מעניינים אתכם – די דומה לבחירת בת זוג...) מכל מקום מה שהכי חיזק את תחושת הביטחון בבחירה שלי, היו לימודי הקורס באנטומיה והביקורים הדו-חודשיים בבתי החולים.
בלימודי האנטומיה מעורבים לימודי מעבדה, שבקצרה כוללים נתיחות גופה. כאן לראשונה ניתן להרגיש מעט תכל'ס, להרגיש קצת רופא. ברור לי שבשלב זה אולי מתרוממת לך הגבה, או המחשבה: "נתיחת גופה זה מגעיל – רפואה זה בטוח לא בשבילי" אך כלל אין זה כך. אני זוכר את הפעם הראשונה שהגענו לגופה, התרגשות וסקרנות ליוו אותי במקביל, אולי אפילו מעט אימה. לא אכנס כאן לתיאורים מפאת כבוד הגופה ודאגה לקיבה הרגישה של מי מכם... אך בפשטות אומר כי חשתי שנגלית לפני יצירת אומנות כה מורכבת ועם זאת כה יפה ומתוחכמת שכבוד גדול נופל בחלקי בכך שניתנת לי הזכות לצפות בפלא בריאה זה ממקור ראשון. אין ספק כי בהתחלה חווים שוק מסוים (לעזאזל – נגעתי היום במישהו מת...) שוק שגם ליווה אותי באותו יום מאוחר יותר, כאשר לימדתי פסיכומטרי בערב, והייתי מבולבל למדי על רקע השוק. אך כמו כל דבר, גם לשוק זה מתרגלים והחוויה הופכת להיות שגרתית ומרתקת. על הביקורים בבתי החולים ארחיב פחות ברמה התיאורית, הרי כולנו ביקרנו בבתי חולים לפחות פעם אחת בחיינו. אין ספק כי ביקורים אלו, בחלקם (בעיקר במחלקות שיותר עניינו אותי) גרמו לי לחוש כי המקצוע אותו בחרתי לעצמי הינו מקצוע מרתק ומועיל במיוחד. אך ההכרה שהתחדדה בי יותר מכל ושוב היא מתקשרת לכותרת הקטע, היא שהבנתי כי רפואה מעבר להיותה תחום אקדמי מרתק היא באמת מקצוע, מקצוע בו אדם יכול להביא לידי ביטוי הן את מיומנויותיו האנליטיות, והן את כישוריו האנושיים כבן אדם, מקצוע בו אתה זוכה לעבודת צוות מרתקת עם בעלי מקצוע שהינם גם חברים טובים, מקצוע בו אתה זוכה ללמוד על עצמך ועל האנשים הסובבים אותך ומקצוע בו אין תחליף למגע האנושי עם המטופל ממקום של חמלה ואהבת בריות בריאות. הכותב הוא אלעד בן ארצי, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומדריך קידום אישי. |
