ראיתם פעם לידה?ראיתם פעם לידה? כן, כן, ממש לידה אמיתית. כלומר – לעמוד בחדר לידה, ליד אישה שצורחת ובעל שמתעלף ולראות תינוק שפתאום יוצא? האמת שזו חוויה שרובנו מכירים בעיקר מהסרטים והטלוויזיה. רב הסיכויים שנחווה אותה מתישהו בחיים, אבל זה כנראה יהיה או מהצד של הצורחת או מהצד של המתעלף. כשאתה סטודנט לרפואה באוניברסיטת בן גוריון אתה חווה את זה כבר בשנה א'. החל מהשנה הראשונה אתה מסתובב במסדרונות בית החולים ויוצר ממשק ישיר עם החולים במסגרת קורס תקשורת שנערך פעם בשבוע. השיא מגיע במסגרת שבוע קליני שלם שנקרא 'יילוד-יולדת'. במהלך השבוע הזה אתה נמצא בחטיבת המיילדות של בית החולים, יוצר קשר עם המאושפזות ומתוודע בעזרת הרצאות וסיורים לתהליכים ולטיפולים השונים. כאמור, בין השאר אתה גם נמצא בחדר לידה. אני אישית הוקפצתי לחדר הלידה בשעה 21:00 בערב יחד עם ירון, חבר ללימודים. פגשנו את היולדת כשהיא בדיוק הגיעה – אמנם כבר מנוסה- אמא לשניים, אבל בכל זאת עם מבט קצת חושש בעיניים. בעלה היה איתה, ויאמר לזכותו שהוא נשאר עומד על הרגליים לאורך כל הדרך. הם הועברו לחדר הלידה ושם חיכו להתקדמות הלידה. ובאמת כמו שרואים בסרטים – העסק יכול לקחת זמן. צריך שתהיה פתיחה ומחיקה והתרחבות ועוד כל מיני קריטריונים עד שהתהליך הופך להיות ממש פעיל. אבל בינתיים, הצירים נמשכים והאישה צורחת (ללא אפידורל) וגם הנשים האחרות מסביב צורחות ומקללות את בעלן על שעשה להן מה שעשה להן. בתוך כל ההמולה הזו שני סטודנטים... רצינו מאד לעזור ולהקל ולענות על כל השאלות שנשאלנו, כי בכל זאת אנחנו סטודנטים לרפואה ואמורים לדעת... אבל כסטודנטית בשנה א', לא באמת ידעתי, וגם הייתי קצת בשוק מעצם התהליך ולכן בעיקר החזקתי לה את היד ועודדתי אותה – אני מניחה שגם זה משהו. בשלב מסוים המיילדת החליטה שהגיע הרגע. לאחר עוד מספר לחיצות (שנראו מכאיבות עד אימה) פתאום באמת התחיל לצאת תינוק. בהתחלה זה לא ממש נראה כמו תינוק וגם כשהוא כבר היה אחוז בידי המיילדת זה עוד קצת בלתי נתפס. אבל אחרי רגע התינוק הוא זה שצורח, האם כבר שוכבת עם חיוך- חצי מעולפת ורק האבא עוד ממשיך לעמוד ולא ממש יודע מה לעשות עם עצמו. ואנחנו – שני סטודנטים שעדיין לא לגמרי תופסים, אבל מרגישים את האדרנלין בכל איבר בגוף ויודעים שעברנו הרגע חוויה של פעם בחיים... הכותבת היא ליטל מרגלית, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ומדריכת קידום אישי. |
