שעה קלה על הפקולטה לכלכלה

את התואר הראשון ניתן לחלק בצורה גסה לשלושה שלבים:

1.      שנה א' – שלב המבואות: בשנה הראשונה מטרתם של מרבית הקורסים היא להקנות עולם מושגים ואינטואיציה כלכלית, זאת בנוסף להכרות הנדרשת עם כלים מתמטיים וסטטיסטיים שהינם חלק הכרחי בהבנת המודלים שילמדו בהמשך (ראה שנה ב'). במרבית האוניברסיטאות הקורסים העיקריים הנלמדים בשנה זו הם שני קורסים במתמטיקה, שני קורסים בסטטיסטיקה וקורסי יסודות בכלכלה. (הערה: שנתיים של לימודי כלכלה תיכוניים מכוסים במסגרתו של קורס אחד עמוס הנקרא יסודות הכלכלה כך שהיתרון בידע מוקדם מהתיכון אינו גדול).

2.      שנה ב' – מודלים בסיסיים: בשנה השנייה נלמדים מודלים בסיסיים בכלכלה ומורגשת החלוקה הדיכוטומית שבין עולם המיקרו ועולם המאקרו, המשותף לשני העולמות  בין השאר הוא אופן הלימוד – עולמות המאקרו והמיקרו נלמדים בעזרת מודלים כלכליים מופשטים, (מודל כלכלי הוא תיאור מתמטי של המציאות הכלכלית). היות והמציאות מורכבת, תיאור מתמטי מדויק שלה הוא בבחינת הבלתי אפשרי ולכן המודלים בכלכלה מתבססים על מגוון רחב של הנחות מפשטות לגבי המציאות. הנחה מפשטת היא הנחה שמקטינה את המגוון העצום והמורכבות שקיימת במציאות, כך למשל נהוג להניח כי כל הפרטים הם רציונאליים (כלומר שמקבל ההחלטות תמיד מקבל את ההחלטה הטובה ביותר וללא שיקולים זרים(שיקול שאיננו רציונאלי למשל שיקול אמוציונאלי ). השוני העיקרי בין העולמות הוא זווית ההסתכלות על העולם הכלכלי- עולם המאקרו בוחן את ההתנהגות של משק בכללותו (בתחומי התוצר במשק/שיעור הריבית/אינפלציה/ שער חליפין וכיוצא באלה. דוגמא לגופים המבצעים שיקולים מאקרו כלכליים בארץ - משרד האוצר ובנק ישראל). עולם המיקרו, לעומתו, בוחן את השיקולים של פירמות ופרטים במשק. זו זווית הסתכלות מצומצמת יותר שהשאלה הבסיסית העומדת ביסודה היא מה טוב עבור הפירמה/הפרט ומה עליה/עליו לעשות כדי להשיג את הטוב בעבורה/בעבורו.

3.      שנה ג' – קורסי הבחירה: בשנה זו ניתנת הזכות לבחור קורסים מתוך רשימה מוגבלת של קורסים בכלכלה. בקרב מרבית הסטודנטים בכלכלה שנה זו היא המעניינת ביותר מבין השלוש, קורסי הבחירה מציגים נושאים שברובם אקטואליים כך שהם יוצרים חיבור בין המודלים הפשטניים שנלמדו עד כה לבין בעיות/סוגיות כלכליות בימנו. כך למשל ניתן ללמוד על האיחוד האירופי: מדוע הוא הוקם? מה קדם לו? האם הוא טוב/רע ולמי? או לחליפין על הכלכלה בישראל : מהי ההיסטוריה שלה? עד כמה היא מפלה בין נשים לגברים? היכן היא ממוצבת בעולם? מהן התכניות הכלכליות שכיום היא מפעילה ומהן מטרותיה (לדוגמה תכנית ויסקונסין)?

מה היכולות הדרושות לשם הצלחה בלימודי כלכלה?

יכולת מתמטית- היכולת המתמטית הנדרשת איננה מאוד גבוהה (פשוטה בהרבה מהמתמטיקה הנדרשת בתואר בהנדסה). מה שהופך את המתמטיקה לקשה עבור סטודנטים רבים היא העובדה שהשימוש בכלים המתמטיים מתבסס על הבנה כלכלית שאיננה פשוטה.

ניתן לומר שהקושי נובע מיכולת השילוב בין שיקולים כלכליים לבין התרגום המתמטי שלהם, כמובן שככל שהיכולת המתמטית גבוהה יותר  ניתן יהיה לרכז את תשומת הלב בשיקולים הכלכליים ולכן יכולת מתמטית בהחלט מסייעת בלימודים.

יכולת גראפית-  זו אחת היכולות המהותיות בהבנת מודלים כלכליים שכן זו צורת הצגה מקובלת במרבית המודלים המתמטיים. שימו לב שיכולת זו מועמדת במבחן גם בבחינה הפסיכומטרית וחשוב לציין  שזוהי יכולת שניתן לפתח – תרגול מאסיבי ואיכותי בהחלט משפר יכולת זו.

יכולת חשיבה מופשטת- היות והמודלים מתבססים על הנחות מפשטות לעיתים קשה לחבר בין המציאות לבין המודל ולכן יש צורך ביכולת חשיבה מופשטת. חשיבה מופשטת איכותית תקשר בין המודל הפשוט למציאות המורכבת ומשום כך אולי אף תגביר את העניין.

אנסה להמחיש מהי יכולת מופשטת בעזרת דוגמה מעולם אחר ומוכר יותר: יכולת תכנות בשפת מחשב מעידה על יכולת חשיבה מופשטת שכן יש צורך בהבנה כיצד מודל התכנות יתורגם ע"י המחשב ויוצג למשתמש.

אם קראתם היטב אז וודאי הבנתם שתואר ראשון בכלכלה איננו מקצוע, כלכלן בוגר תואר ראשון איננו מישהו שיודע 'לכלכל', להבדיל מתארים כדוגמת ראיית חשבון המקנים מקצוע שניתן לעסוק בו. יש הרואים בתכונה זו כשלילית בלבד, אך חשוב להבין שיש לה יתרונות הנובעים דווקא מהגמישות התעסוקתית שהיא יוצרת.

אם כן, מיהו כלכלן (תואר ראשון)?

כלכלן שסיים תואר ראשון בכלכלה הוא מי שמעורה בעולם המושגים מתחום הכלכלה ובדרך החשיבה הכלכלית, הוא מי שמסוגל להבין מודל מופשט המתאר את המציאות באופן מתמטי וגראפי כאחד, הוא איש המסוגל לחשוב.

את דעתי האישית על לימודי כלכלה אדגים בעזרת תיאוריה כלכלית הנקראת תיאורית האיתות:

תיאוריה זו גורסת כי ישנם מקצועות לימוד שלא מגדילים את תפוקת העובד (סך התוצרים הסופיים המוחשיים ו/או המופשטים המופקים ע"י העובד), חשיבותם של מקצועות אלו נובעת מיכולתם  לאותת (ליצור Signal) למעסיק פוטנציאלי בדבר איכותו של העובד הפוטנציאלי.

לשם ההמחשה שוו בנפשכם מעסיק שמעוניין לבחור עובד מבין קבוצת מרואיינים, עבורו מרואיין שסיים תואר בכלכלה הוא מישהו שמעבר להיכרותו עם מודלים כלכליים והבנתם הוא גם בעל יכולת חשיבה מופשטת. יכולת חשיבה שכזו נדרשת לצורך ישומן של מגוון משימות ומהווה יתרון ולכן מגדילה את סיכוייו של המועמד להתקבל לעבודה.

כלומר, תעודת תואר ראשון בכלכלה  היא  תעודת שעיקרה איתות יכולת ולא מקצוע (ומכאן שמה של התיאוריה תיאורית ה-Signaling).

הכותב הוא עוז עזריה, סטודנט לכלכלה וניהול באוניברסיטת תל אביב ומדריך קידום אישי.