עבודת שדה – הזדמנות טיפולית במהלך התואר הראשון בפסיכולוגיהלאחר שנתיים ראשונות בתואר של "בילוי" בקורסים, בנושאים שעל פניהם רחוקים מפסיכולוגיה, כגון : סטטיסטיקה (א', ואז ב'), שיטות מחקר (א', וכמובן ב'), ניתוח שונות (עוד סוג של סטטיסטיקה); קורסים שעוסקים בפסיכולוגיה, אך בפן התיאורטי בלבד, כגון: פסיכולוגיה פיזיולוגית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התנהגותית, פסיכולוגיה התפתחותית ושלל קורסים בעלי שמות מוזרים (ניקח לדוגמה את "התאבדות טרוריסטית"), אתה עוצר לשנייה ותוהה, "תיאוריה זה אחלה... אבל באתי לטפל באנשים, לא? זה מה שפסיכולוגים עושים. תביאו כמה משוגעים, "נסדר" אותם". התגובה המיידית לתהייה הנ"ל היא פשוט "אין סיכוי". נרחיב קצת בעניין – בתור סטודנט בתואר הראשון בפסיכולוגיה – אתה לא פסיכולוג. אין לך את הכלים המתאימים לטפל באנשים. למעשה, גם לאחר סיום התואר הראשון, אתה לא פסיכולוג. פסיכולוג קליני (לדוגמה – אסי דיין בסדרה "בטיפול") הוא בעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני MA) ומעלה בפסיכולוגיה והוא רשום בפנקס הפסיכולוגים שמנהל משרד הבריאות. משמע, צריך לעבור דרך ארוכה, שרק מתחילה בתואר הראשון, עד שאדם מקבל את ההסמכה לטפל בבני אדם. "מטרתה של תוכנית לימודי השדה היא לאפשר לתלמידים להכיר את המציאות החבויה מאחורי כותרות ותיאוריות פסיכולוגיות שונות, תוך כדי התנסות מעשית בקהילה ובמסגרות שונות של בריאות הנפש. כחלק מהתוכנית מתנסים הסטודנטים במשך השנה האקדמית ביצירת קשר של חונכות או ליווי באופן פרטני או בהנחיה קבוצתית של ילדים, נוער או מבוגרים. הפעילות מלווה לאורך השנה בהדרכה קבוצתית שבועית שתתקיים ברוב המקרים במוסד שבו מתקיימת הפעילות" ואכן, מאחורי ההגדרה המפוצצת נמצא חלומו הרטוב של כל סטודנט לפסיכולוגיה – מגע עם אנשים תשושי נפש (ההגדרה המודרנית שהחליפה את המושג בעל הקונוטציות השליליות "חולי-נפש"). ההיצע הוא גדול – עבודה עם מבוגרים או ילדים; מחלקות סגורות או פתוחות; בבתי חולים, מרפאות אזוריות או מועדונים; סה"כ, כל אדם יכול למצוא את מבוקשו. הסבר קצר על המונחים המקצועיים, חולים "פוסט פסיכוטיים" הם חולים לאחר ההתקפים הפסיכוטיים של המחלה. בד"כ חולים בסכיזופרניה אשר נמצאים תחת זמן רב תחת טיפול תרופתי, ואשר מחלתם נמצאת בנסיגה. אף אחד מהחולים לא נמצא במחלקה פסיכיאטרית סגורה, ורובם מנהלים חיי קהילה ועובדים בעבודות שונות. למעשה, אם תפגשו אחד מהם ברחוב – רוב הסיכויים שלא תוכלו להבחין במחלתו. סכיזופרניה היא אכן מחלה קשה, אך כיום הטיפול התרופתי מצליח, בחלק גדול מהמקרים, לטפל באפקטים רבים של המחלה. הטיפול התרופתי הוא זה שמאפשר, בסופו של דבר, השתלבות של החולים בחברה. אולם, הטיפול התרופתי אינו מספיק – ובדיוק כאן באים לידי ביטוי המועדונים החברתיים והמתנדבים בהם. טיפול תרופתי אינו טיפול מושלם – הוא מפחית חלק ניכר מהאפקטים של המחלה ומקל על החולים, אך הם עדיין נותרים, בחלק מהמקרים, עם התנהגות שאינה תואמת חברתית – כיוון שרבים מהם היו באשפוז זמן רב, הם אינם יודעים מהי התנהגות מקובלת בחברה. המועדונים החברתיים (כדוגמת "מועדון חן") מאפשרים לחולים להתרועע עם חולים – וגם עם מדריכים הבאים מקרב האוכלוסייה הבריאה. תפקידנו (המדריכים) היה ליצור אינטראקציות חברתיות שונות – לשמש אוזן קשבת לחולים, לארגן פעילויות שונות (כגון משחקי חברה) ובאופן כללי לשמש מודל של "כיצד אנשים צריכים להתנהג בסיטואציות חברתיות יום יומיות". זכור לי במיוחד סדר פסח – כ40 חולים יושבים סביב השולחן, ושרים שירי הגדה, בעוד אנחנו, המדריכים, מנצחים על המקהלה. לסיכום, ניתן להגיד כי חווית "עבודת השדה" מעשירה בצורות יוצאות דופן. אמת, היא אינה "טיפול" במובן הפסיכולוגי של המילה, אבל אין ספק כי מהלך העבודה במועדון והמגע עם החולים מוביל אותם להשתלבות חברתית טובה יותר, ואותנו להבנה טובה יותר של ה"אחר" – ומהו טיפול פסיכולוגי אם לא זה? הכותב הוא לידור עקביא, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה וביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ומדריך קידום אישי. |
