נרשמים לקורס פסיכומטרי, מחיר מיוחד לנרשמים עכשיו!
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין

כמה יעלה לכם לקבל 700 במבחן הפסיכומטרי?

בכל שנה ניגשים כ–75 אלף צעירים למבחן הפסיכומטרי, לאחר ששילמו אלפי שקלים על קורסי הכנה ■ עם זאת, ההישגים במבחן כמעט תמיד ידועים מראש, הסיכוי של המכונים לשנות את הציון של הנבחנים אינו גבוה, ובענף מסכימים כי "עיקר ההשקעה היא פרטית, לא כיתתית" ■ למי בכל זאת כדאי להירשם לקורס, איך בוחרים מכון וכמה זה עולה

אחת לשלושה חודשים, ניגשים אלפי צעירים בישראל לבחינה הפסיכומטרית כדי לחרוץ את גורלם האקדמי. יום זה הוא קו הסיום למרתון של למידה אינטנסיבית שנמתח על פני שלושה חודשים.

הבחינה הפסיכומטרית שנויה במחלוקת, ולפחות אחת לשנה עולה הדיון המחודש על הצורך להחליפה. לא בטוח שהיא משמשת מדד ראוי כדי לקבוע מי יצליח או מי ייכשל בלימודים האקדמיים. בנוסף, מדובר בהשקעה כלכלית לא קטנה הנדרשת מצעירים שרובם רק השתחררו מהצבא ומעוניינים לבחור את עתידם המקצועי.

למרות זאת, נראה כי הבחינה לא עומדת להיעלם בשנים הקרובות. בכל שנה ניגשים לבחינה יותר מ–75 אלף צעירים, ומשלמים רק על ההשתתפות בה כ-540 שקל למרכז הארצי לבחינות והערכה. יותר מ-90% מהם ניגשים לבחינה לאחר שהשתתפו בקורס הכנה, שעלותו בין 5,000 ל–9,000 שקל - מה שמסביר מדוע שוק זה מוערך בשווי של 300 מיליון שקל בשנה, והשחקנים בו יעשו הכל כדי שהבחינה תמשיך להתקיים גם בשנים הבאות.

ההישגים במבחן הפסיכומטרי כמעט תמיד ידועים מראש. לפי נתונים שמפרסם המרכז הארצי לבחינות והערכה, נראה כי לנבחנים שמגיעים מאוכלוסיות מסוימות, השקעה של אלפי שקלים לא בהכרח תועיל. כך, למשל, הפער הממוצע בציונים בין גברים לנשים הוא 43 נקודות - פער גדול מאוד, בהתחשב בעובדה שיכולת השיפור של נבחן בין בחינה לבחינה לא עולה לרוב על 25 נקודות.

השכלת ההורים תופסת תפקיד משמעותי גם כן באפשרות לקבל ציון גבוה בבחינה. לפי נתוני המרכז הארצי, נבחנים שהשכלת אמם היא תיכונית בלבד, קיבלו ב–2011 ציון ממוצע 515, לעומת כאלה שלאמם תואר שני, שקיבלו ציון ממוצע של יותר מ–600. גם ליישוב שממנו מגיעים הנבחנים יש השפעה: לפי פילוח הבחינות ב–2011, לצעירי הקיבוצים נקודת הפתיחה הטובה ביותר, עם ציונים ממוצעים המתקרבים ל-600. לא רחוק מאחוריהם נמצאים צעירים שגדלו ביישוביים קהילתיים ובמושבים. תושבי עיירות הפיתוח משיגים בממוצע ציון נמוך מ-525, ואילו התושבים הערבים בכפרים מקבלים בממוצע ציון 460.

מכיוון שאף נבחן לא מעוניין לעבור את חוויית הבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת, הנבחנים נתונים להשפעות חיצוניות שמכוני הלימוד יודעים לאתר ולנצל מדי שנה. למרות ההסכמה שבשתיקה על כך שבסופו של דבר ההישגים נקבעים על פי ההשקעה העצמית שכל נבחן עושה בביתו, בזמן חודשי ההרשמה לכל קורס מבטיחים נציגי המכונים "הרים וגבעות", ובסופו של דבר, הממוצע הארצי נותר ציון 534. עם זאת, בשיחת טלפון עם נציגי כל אחד מהמכונים, מתקבל המסר שבעזרת עבודה מאומצת גם אתם עשויים לעבור את הציון הנחשק 700.

באיזה גיל כדאי לעשות פסיכומטרי?

המפגש הראשון עם הבחינה הוא בדרך כלל בתיכון, אז מציעים כמה מהמכונים לתלמידים "להיפטר" מהמועקה העתידית ולעבור את הבחינה עוד בבית הספר, "כשהחומר עוד טרי". נראה כי מדובר בחיסכון משמעותי בזמן, אך בפועל, את הציונים הגבוהים ביותר מקבלים נבחנים בגילאי 22–25, ואילו בגילאי 14–18 הציון הממוצע לא עובר את 510.

ערן בר־אור, מנהל חטיבת הפסיכומטרי בקבוצת קידום, אומר כי עדיף לעשות את הבחינה כשרוצים ומוכנים לעבור אותה. "אם מרגישים מוכנים בתיכון ויש בגרות נפשית להשקיע בה, אז זה בוודאי עדיף. אבל אם זה רק בגלל החברים שעושים, זה אולי יכול להיות חשוב ולתרום משהו לנבחן, אבל במקרים כאלה יכול להיות שעדיף להיבחן אחרי הצבא. יש הרבה דברים שאפשר לספוג בתיכון, אבל בלי מכוונות כנראה אי אפשר להוציא את הפוטנציאל האמתי של הנבחן".

לדברי אסנת הבר, מנכ"לית אנקורי, "הנתונים מראים כי בזמן בית הספר תלמידים מקבלים ציונים לא טובים. באופן תיאורטי, לתלמיד תיכון יש יותר פנאי, אך בפועל זה לא קורה, מאחר שהקורסים הניתנים בגיל כזה הם לרוב ברמה נחותה, וכך גם המדריכים, וזה לא קשור לתלמיד אלא לקורס. זו קייטנה מצוינת לקיץ, אבל מה שמקובל כיום בשוק לא טוב - וצריכות לקום אלטרנטיבות".

לדברי הבר, הקורסים האלה גדולים מאוד, עם מדריכים שעובדים בפס ייצור, ומספר השעות ואיכות ההדרכה נחותים, כי צריך לסמן עוד ועוד בתי ספר בכל רחבי ישראל. "זה מרגיש קצת כמו פאסט־פוד. אמנם זה תרגול מצוין והתחלה טובה, אבל התוצאות לא מזהירות", היא אומרת. לדבריה, שר החינוך, שי פירון, העלה הצעה מעניינת שאמורה לשלב את הפסיכומטרי בתוך לימודי התיכון, כשהרעיון הוא לייצר אינטגרציה בלימודי חשיבה מילולית במהלך שנת הלימודים. "להפוך את זה לחלק מהלימודים, בתוך בית הספר ובשיתוף פעולה, זה יכול להיות מודל מעניין, אבל זה לא קורס, אלא פדגוגיה מלאה", אומרת הבר.

למידה עצמאית או קורס

למרות השליטה הבלתי מעורערת של מכוני הלימוד לפסיכומטרי, ובמיוחד של הגדולים שבהם, יש עדיין נבחנים שמעוניינים לרכוש חוברות הכנה וללמוד לבד. במכונים מסבירים כי למרות החיסכון האדיר בכסף, זכות זו שמורה רק ליחידי סגולה, ובפועל לרוב הנבחנים שמגיעים לבחינה בפעם הראשונה אין הכלים המתאימים להבין את קו המחשבה הנדרש לבחינה.

יוסי ויצמן, מנהל תחום הפסיכומטרי ביואל גבע, אומר כי הלמידה העצמאית קיימת ואינה נשללת על הסף, אך מבהיר כי לטעמו הקורס נותן נקודות עזרה בדרך שרוב האנשים לא יצליחו להגיע אליהן לבדם. "עניין אחד, משמעותי מאוד, זה היכרות עם הבחינה הפסיכומטרית לעומק", הוא אומר. "כלומר, לדעת שהמורה יודע הרבה מידע, שאינו מגיע מבחינה אחת או שתיים והוא אינו מתבסס על התחכמויות. מי שפחות צריך את המכונים הם אנשים שהם מאוד חזקים, וגם כשהם לא עובדים בשיטה הנכונה, יוציאו עדיין ציונים טובים".

 

גם התמיכה הרגשית תופסת חלק משמעותי, לדברי ויצמן: "נבחנים רבים נמצאים בקשיים ומפחדים שזה יגיד עליהם משהו ושזה מה שיקבע להם את החיים - ולכן בהתמודדות לבד, כמו כל קושי נפשי, יש כאלה שמצליחים ויש כאלה שלהם זה קשה יותר. חלק ניכר מהעבודה שעושה מורה זה לפעמים הרגעה ולפעמים מוטיבציית הנעה וניסיון להביא לפעולה. נקודה נוספת היא המסגרת - מישהו נותן שיעורי בית, יש מישהו שעוקב ויש את מי לשאול".

הבר מוסיפה כי תנאי הסימולציה בכיתה חשובים לא פחות מהלמידה עצמה. "צריך להבין שלימודי המתמטיקה הם ברמת 3 יחידות בגרות, בסופו של דבר, אבל מה שהכי חשוב זה מסגרת למידה, שחלק ממנה קשור למשמעת ודינמיקה של קבוצת למידה בזמן מבחן, ובמיוחד במבחן השוואתי", היא אומרת. "דווקא המיומנויות שצריך לרכוש הן בתרגול הסיטואציה בכיתה ולימוד עם קבוצת אנשים בסימולציה של הבחינה עצמה. זו מיומנות תחת לחץ וההצגה עם הבודק החיצוני, ואנשים עושים טעויות, כמו לא למלא את העיגול עם העיפרון בצורה נכונה, כי יש בבחינה הזו אלמנט לחץ מטורף שחשוב להתכונן אליו. אני לא נגד, אבל בודדים האנשים שיכולים לעשות את זה ולייצר את המשמעת. זה כמו קורסים באונליין, ששיעור נמוך מאוד של תלמידי מצליחים לסיים בהצלחה".

איך בוחרים מכון

לאחר ההחלטה לגשת לבחינה הפסיכומטרית ולקבוע את התאריך הרצוי, עולה השאלה באיזה מכון לבחור. התשובה מורכבת מרכיב כלכלי ומרכיב רגשי, שקשור לשאלה מי מבין המכונים יצליח לשכנע את הצרכן שדווקא אצלו הוא יקבל את הציון הגבוה ביותר.

בר־אור אומר כי לגודל ולפריסת המכון יש חשיבות רבה בבחירת הקורס. "כמו בכל מוצר בשוק, תמיד יש שחקנים גדולים, והאיכויות והעלויות הן בהתאם, מאחר שניתן לתרגם זאת לידע גדול יותר במבחן - ולכן גם להגדלת הסיכוי להצלחה", הוא אומר. לדבריו, כדאי לבדוק את מספר השעות שהקורס מציע ומיהם המדריכים. "יש מכונים שמגיייסים מדריכים חדשים, ויש כאלה שעובדים רק עם בעלי ניסיון", הוא אומר. "דבר נוסף וחשוב לא פחות, אם כי ללקוח קשה לבדוק זאת, הוא מי מהקורסים משקיע הכי הרבה במחקר ופיתוח. חשוב להבין שזה מבחן חכם, שלא ניתן להתמודד אתו בטריקים כפי שהיה נהוג פעם. כיום המבחן דורש חשיבה ולא רק למידה, ופעם הטריקים בזיכרון היו נפוצים יותר, כי המבחן היה בנוי אחרת".

לפי ויצמן, ניסיון עבר של חברים שנבחנו, יכול להועיל בעת בחירת הקורס המתאים. "לא כדאי להסתמך על אדם אחד בלבד, שבמקרה קיבל ציון גבוה, מתוך תקווה שזה יקרה גם לך, אלא ממש לחקור איך היה. אנשים בדרך כלל מתעסקים בשטויות, כמו כמה מפגשים יש, כמה עמודים כתובים בספר ההדרכה, האם הקורס נמשך שלושה חודשים או פחות ומהי כמות הסימולציות. זו לא הפואנטה, אלא ההבנה שהדבר המרכזי בתהליך למידה, מעבר ללומד זה המורה – זה מה שצריך להבין ולשאול, כי אם המורה שלך לא מומחה לפסיכומטרי, לא מכיר את החומר לעומק ואת דרך העבודה וההתמודדות - אז מה זה משנה אם אתה שומע אותו 10 או 12 שעות. הפואנטה זה המורה, והתפישה שלנו היא שהוא צריך להיות עם המון ניסיון, גם לפסיכומטרי וגם להוראה, ולהעביר תהליך לימוד חווייתי".

ויצמן מוסיף כי גם לשאלה הכלכלית יש מקום בעת הבחירה: "שוק הפסיכומטרי הוא אחד השווקים התחרותיים בישראל, ולכן טווח המחירים עצום. הלקוח צריך לשאול את עצמו מה הוא מנסה להוציא מהקורס. אם עושים אותו על הדרך, אין סיבה ללכת למקומות שדורשים סכומים גבוהים, אבל לעומת זאת, עבור מי שרוצה ללמוד רפואה או פסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, למשל, ההבדל בין לשלם עוד 2,000–3,000 שקל לקורס נהפך לבלתי רלוונטי, כשהמטרה היא להגשים את זה".

הבר טוענת שההשוואה האישית בין הקורסים כמעט בלתי אפשרית, מאחר שהבחינה הזו לא דומה לשום שלב אחר שנבדק בחיים. "בחירה לפי טבלאות היא מורכבת, ובניגוד לבגרות, בבחינה הפסיכומטרית נבחנים לא יודעים לזהות אפילו את פרק הפיילוט. בבגרות אפשר גם לבקש את הטופס ולערער, אבל על הבחינה הפסיכומטרית אי אפשר לערער, והנבחן לא יודע מה קרה שם ולרוב גם לא זוכר בעקבות הלחץ. לכן, גם היכולת לומר אם הקורס היה טוב או לא, קשורה לציון שמתקבל שאותו הנבחן לא יודע להסביר. כתוצאה מכך, הבחינה והמכונים מלאים באוספים של מיתולוגיות וסיפורים, הנבנים רק לפי תחושה", היא אומרת.

לדבריה, במשך השנים המכונים בידלו את עצמם - ולכן כל נבחן פוטנציאלי צריך לשאול עצמו איזה אופי למידה מתאים לו. "אם צרכן מרגיש אליטיסטי ומעוניין להוציא כסף רב, כי זה חלק מהחוויה והוא רוצה להיות במקום הזה, אז הוא יירשם לקורס שעולה 7,000 שקל יותר. אך הוא צריך לזכור שבתוך הכיתה הזו יש מצב שיש עוד 40 אנשים, וגם אם המדריך יהיה מצוין - אין דיאלוג אלא זו הרצאה עם שואו. אם נבחן אוהב מחשבים ולומד בהצלחה בעזרת לומדות אינטרנטיות ומצגות, אז הוא כנראה יילך למכון שמתקשר בשפה הזו. חיילים כנראה יעדיפו לשלם את המחיר המינימלי לתקופת זמן הכי קצרה, ולכן הם ימצאו מכונים שפונים בדיוק עבורם, וזה בסדר. האמונה שלי היא שהקורס צריך להגיע ממקום של דיאלוג ולמידה אקטיבית, שבאה ממקום של הבנה ומקום של שיח", היא אומרת. לדבריה, מי שמעוניין בלמידה אקטיבית, יודע כיום שיש יותר מדרך אחת להגיע לפתרון ושצריך הרבה יותר נראות ושיחות בכיתה. "את זה אפשר לעשות רק עם 20 תלמידים בכיתה, וצריך מדריך שמלווה ברמה האישית. היחס והשירות הוא מה שחשוב".

למרות שליטתם הבלתי מעורערת של מכוני הפסיכומטרי, יש גם מי שמזהיר בפניהם. נ' היה מדריך באחד המכונים המוכרים, ולדבריו, רוב ההשקעה במחקר ובפיתוח מוקדשת לכיצד להרוויח עוד כסף, להוסיף נרשמים ולספק תדמית מצליחה לקורס. הוא טוען כי צריך להיזהר מתחושה של שוק בעת ההרשמה. "יותר מדי מוטיבציה מצד נציגי המכירות במכונים הגדולים, מובילה פעמים רבות להבטחות שאין להן כיסוי", הוא אומר. "למשל, מבטיחים ש'רוב הכיתות הן עד 20 איש', אבל זה לא אומר שהכיתה שאתה תהיה בה לא תגיע ל-35 משתתפים, מאחר שלנרשם אין אפשרות אמיתית לדעת מה קורה בכיתות אחרות".

לדברי נ', ההבטחות ליחס אישי הפכו את המורים למכונות משומנות של "יחס", שיודעים למנף את עצמם רגע לפני משוב מתלמידים ולהראות כאילו אכפת להם, בזמן שהדבר העיקרי שמלמדים בהכשרה הוא איך לרמות את התלמידים, לחשוב שאכפת לך ולעשות משהו אחר במקביל. נ' מזהיר כי הכיתות בדרך כלל מעורבות ברמתן - מה שמוביל להיווצרות מצב של "חביבי המורה" והזנחה של כל השאר.

"נבחן צריך להיות קשוב לצרכים של התלמיד, לקשיים ולתכנים שהוא זקוק בהם לחיזוק, וגם לדעת לדרוש את זה בלי סייגים מהמורה שמלווה את הכיתה. לא לתת להבטחות של יחס אישי לסנוור, כך שאם נבחן מרגיש חלש באנגלית, למשל, הבטחות של המורה שיהיה בסדר או תשובות גנריות לא צריכות להיות משהו שיש להשלים אתו - וזה בטוח מה שהוא יקבל בסיבוב הראשון, לפני שיתעקש ואולי אפילו יפנה להנהלה", הוא אומר.

נ' טוען כי מה שיכול להוביל לקורס מוצלח הוא מורה שבאמת נהנה ללמד לצד כיתה שמצליחה לדחוף אחד את השני, אך לדבריו, אלה מקרים נדירים. "עיקר ההשקעה היא פרטית, ולא כיתתית, ולכן חשוב לזכור שלא משנה איך מרגישים בכיתה, בבית צריך לאתגר ולחפש את המקומות החלשים שצריך לחזק".

ביטלתם השתתפות בקורס הכנה לפסיכומטרי? תוכלו לקבל החזר כספי

העלויות הגבוהות של קורסי הפסיכומטרי מכניסות לא פעם צעירים רבים לקשיים כלכליים, והתלונות הבולטות המגיעות למועצה לצרכנות קשורות לביטול השתתפות בקורס הפסיכומטרי וחוסר נכונות של מכונים מסוימים להחזרים כספיים על פי חוק.

מכונים אלה נוטים לשכוח כי ב–2008 העבירה ועדת החינוך של הכנסת את חוק הפיקוח על מכוני הפסיכומטרי, וקבעה בין היתר, שתלמיד יהיה זכאי להחזר מלא של כספו, אם ביטל את השתתפותו בקורס חודש לפני תחילתו.

עוד נקבע בחוק, כי בביטול ב־30 הימים שלפני תחילת הלימודים, רשאי המכון לגבות דמי ביטול של עד 10% מעלות הקורס. ביטול עד תום שליש מהמפגשים בקורס דורש דמי ביטול של עד 40% מעלות הקורס.

במועצה לצרכנות מדגישים כי אם הביטול נובע מנסיבות בלתי צפויות, לרבות בעיות בריאותיות, בעיות אישיות חריגות ובעיות משפחתיות חריגות - יהיה זכאי התלמיד להחזר התשלום על השתתפות בקורס בכל מועד. עם זאת, יש מכונים, בעיקר הקטנים יותר, שגם כיום מעדיפים להתעלם מהחוק - ולכן יש להבהיר ולשאול על תנאי הביטול בעת ההרשמה.

 

"כמה יעלה לכם לקבל 700 במבחן הפסיכומטרי?", 03.12.2013, גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, TheMarker

קיץ לוהט בקידום, נרשמים ונהנים ממחיר מיוחד!
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין
סגור
כשרוצים להצליח הולכים על בטוח!
הירשמו עכשיו!
X