מהן הדרישות ללימודים במקצועות יוקרתיים?

אתם עומדים בפתח של אחת ההחלטות החשובות ביותר בחייכם – בחירת מקצוע הלימודים באוניברסיטה. כשאתם חולמים על עתיד מקצועי מבריק ברפואה, במשפטים, בפסיכולוגיה או בהנדסה, השאלה הראשונה שעולה היא: האם הציונים שלכם יספיקו לכם להתקבל, האם הנתונים שלכם מתאימים לדרישות?

כשחושבים על מקצועות יוקרתיים כמו רפואה, משפטים, פסיכולוגיה והנדסה, התמונה הראשונה שעולה היא של מסלול לימודים מאתגר ותחרותי במיוחד. ואכן – הדרישות לקבלה לתארים הללו באוניברסיטאות המובילות בישראל גבוהות מאוד ומשלבות בין ממוצע בגרויות מצטיין לבין ציון פסיכומטרי מרשים.

במאמר זה נציג טבלה  המציגה את תנאי הקבלה באוניברסיטאות שונות, ננתח אותה, נבחן את ההבדלים בין המקצועות ונראה מה נדרש ממי ששואף להיכנס למסלולים הנחשקים ביותר.

המידע הזה הוא קריטי עבורכם לא רק לצורך התכנונן האסטרטגי של הלימודים לקראת הבגרויות והפסיכומטרי, אלא גם כדי להבין איך מתמחרים מקצועות שונים במערכת החינוך הגבוה הישראלית. הנתונים שתראו בהמשך מבוססים על דרישות הקבלה לשנת הלימודים הקרובה ויעזרו לכם להתמצא בין האפשרויות השונות העומדות בפניכם.

כדי לקבל החלטה מושכלת, אתם צריכים להבין לא רק את מה שנדרש מכם, אלא גם את ההיגיון מאחורי הדרישות הללו – למה רפואה דורשת ציונים כה גבוהים, מדוע יש הבדלים כה גדולים בין אוניברסיטאות שונות ואיך אתם יכולים למקסם את הסיכויים שלכם להתקבל למקצוע הרצוי עליכם.

טבלת דרישות הקבלה המלאה:

טבלת דרישות קבלה – ממוצע בגרויות ופסיכומטרי באוניברסיטאות בישראל

אוניברסיטה	מקצוע	ממוצע בגרויות	פסיכומטרי / הערות
האוניברסיטה העברית	רפואה	90–110	758–796 (נדרש ממוצע 102)
האוניברסיטה העברית	רפואת שיניים	90–110	675–780
האוניברסיטה העברית	משפטים	90–110	630–729
האוניברסיטה העברית	פסיכולוגיה	90–110	625–730
האוניברסיטה העברית	מדעי המחשב	90–110	690–740
האוניברסיטה העברית	כלכלה / מנהל עסקים	90–110	680–643 (ללא פסיכומטרי)
אוניברסיטת בן גוריון	רפואה	100–110	700-750
אוניברסיטת בן גוריון	פסיכולוגיה	100–110	680–700
אוניברסיטת בן גוריון	מדעי המחשב	100–110	710–750
אוניברסיטת בן גוריון	הנדסת חשמל	100–110	700–730
אוניברסיטת בן גוריון	כלכלה	90–110	650–700
אוניברסיטת חיפה	משפטים	90–110	660–760
אוניברסיטת חיפה	פסיכולוגיה	90–110	630–670
אוניברסיטת חיפה	מדעי המחשב	90–110	640–760
אוניברסיטת חיפה	כלכלה	90–110	640–680
אוניברסיטת חיפה	מנהל עסקים	90–110	610–645
אוניברסיטת תל אביב	רפואה	110	760
אוניברסיטת תל אביב	רפואת שיניים	100–110	690–720
אוניברסיטת תל אביב	משפטים	90–110	630–700
אוניברסיטת תל אביב	פסיכולוגיה	90–110	625–700
אוניברסיטת תל אביב	מדעי המחשב	100–110	700–780
אוניברסיטת תל אביב	הנדסת חשמל / כלכלה / מנהל עסקים	90–110	600–750
הטכניון	רפואה	100–110	730–750
הטכניון	מדעי המחשב	100–110	710–740
הטכניון	הנדסת חשמל	100–110	710–740
אוניברסיטת בר אילן	משפטים	90–110	600–700
אוניברסיטת בר אילן	פסיכולוגיה	90–110	650–710
אוניברסיטת בר אילן	מדעי המחשב	100–110	680–700
אוניברסיטת בר אילן	הנדסת חשמל	100–110	670–700
אוניברסיטת בר אילן	כלכלה / מנהל עסקים	90–110	590–700
אוניברסיטת אריאל	פסיכולוגיה	100–110	620–650
אוניברסיטת אריאל	מדעי המחשב	100–110	660–700
אוניברסיטת אריאל	הנדסת חשמל	100–110	600–650
אוניברסיטת אריאל	כלכלה ומנהל עסקים	100–110	600–650

הבנת טווחי הציונים:

הנתונים מוצגים בטבלה בפורמט של טווחים המשקפים את המציאות המורכבת של תהליך הקבלה לאוניברסיטאות. כאשר אתם רואים טווח כמו "110-90" בציוני בגרויות או "720-635" בפסיכומטרי המשמעות היא:

הציון הנמוך מייצג את הסף המינימלי הרשמי לזכאות להגיש מועמדות. עם זאת, חשוב להבין שעמידה בסף המינימלי לא מבטיחה קבלה.

הציון הגבוה מייצג את הציון שמבטיח קבלה כמעט ודאית או את הציון הממוצע של המתקבלים בשנים קודמות. במקרים מסוימים  זהו הציון המקסימלי שנדרש.

טווחים רחבים – כאשר אתם רואים טווח רחב במיוחד (כמו 700-590), זה בדרך כלל מעיד על מגוון מסלולי קבלה או על שיקולים נוספים מעבר לציונים.

חשוב להבין שהנתונים הללו מייצגים תמונת מצב סטטית ויכולים להשתנות משנה לשנה בהתאם לביקוש, למספר המקומות הפנויים ולשיקולים אקדמיים אחרים. בנוסף, חלק מהאוניברסיטאות לוקחות בחשבון גורמים נוספים כמו ראיונות אישיים, מבחני כשירות מיוחדים או נסיבות חברתיות – כלכליות.

מדריך השוואתי: תנאי קבלה למקצועות המבוקשים בישראל

רפואה – המלכה הבלתי מעורערת

אין ספק שרפואה היא המקצוע הכי יוקרתי והכי תחרותי במערכת החינוך הגבוה הישראלית. כשאתם מביטים על הטבלה אתם יכולים לראות בבירור שרפואה דורשת את הציונים הגבוהים ביותר בכל האוניברסיטאות – עובדה המשקפת הן את היוקרה החברתית של המקצוע והן את הקושי הגבוה של הלימודים.

הדרישה המינימלית לרפואה בכל האוניברסיטאות מתחילה מציון בגרות של 110-90, עם פסיכומטרי שנע בין 700 ל-796. כדי להבין עד כמה הדרישות הללו גבוהות, חשבו על העובדה שציון פסיכומטרי של 700 מציב אתכם ב-3% העליונים של הנבחנים, ואילו 796 הוא כמעט הציון המקסימלי האפשרי. רמת הציונים האלו משקפים את הקושי הרב של הלימודים, את אחריות הרופא לחיי אדם ואת הביקוש הגבוה למקצוע.

למרות שכל האוניברסיטאות דורשות ציונים גבוהים לרפואה, יש הבדלים משמעותיים ביניהן:

האוניברסיטה העברית מציבה את הרף הגבוה ביותר בפסיכומטרי 796-758. הטווח הזה מעיד על כך שגם מועמדים עם ציונים "רק" מצוינים יתקשו להתקבל. הדרישה המיוחדת של ממוצע 90 – 110 בבגרות מוסיפה עוד שכבה של סלקטיביות.

אוניברסיטת בן-גוריון מציעה חלופה מעט נגישה יותר עם פסיכומטרי של 750-700. זה עדיין ציון גבוה מאוד, אבל הוא נותן לתלמידים גם לתלמידים מצוינים, אך לא מושלמים הזדמנות להתקבל.

הטכניון נמצא באמצע עם דרישה של 750-730 בפסיכומטרי. המוניטין הטכנולוגי של הטכניון מאפשר לו להיות סלקטיבי, אבל לא באותה מידה כמו האוניברסיטה העברית.

אוניברסיטת תל-אביב דורשת ציון בגרות של בדיוק 110. לא 109, לא 108 – 110. זוהי דרישה שאפילו תלמידים מבריקים ביותר מתקשים לעמוד בה, בהתחשב בכך שהיא מחייבת מצוינות מוחלטת בכל מקצועות הבגרות.

הדרישה הזו יוצרת סיטואציה פרדוקסלית – תלמידים עם ציון פסיכומטרי של 760 (ציון מדהים) עלולים להידחות מתל-אביב אם הציון שלהם בבגרות הוא "רק" 108. זה מעיד על כך שאוניברסיטת תל-אביב רוצה לא רק חכמים, אלא גם מושלמים – אנשים שהוכיחו יכולת להצליח בכל דבר שהם נוגעים בו.

מצד שני, הדרישה בפסיכומטרי (760) היא דווקא נמוכה יחסית לאוניברסיטאות אחרות. זה מעיד על ההבנה שתלמיד שמגיע לציון 110 בבגרות כנראה יצליח גם בפסיכומטרי ובלימודי הרפואה.

הדרישות הקיצוניות לרפואה יוצרות מעין "קסטה" של תלמידי הרפואה – קבוצה קטנה של אנשים שהוכיחו מצוינות אקדמית יוצאת דופן וזה בהחלט מבטיח שמי שמתקבל לרפואה הוא מהטובים ביותר.

משפטים: מקצוע יוקרתי עם דרישות קבלה נגישות יותר

אחרי הדרישות הקיצוניות של רפואה, משפטים מציע תמונה שונה לחלוטין. למרות היותו מקצוע יוקרתי עם פוטנציאל השתכרות גבוה, הדרישות לקבלה למשפטים נמוכות משמעותית מרפואה ומציעות נגישות רבה יותר לתלמידים מצטיינים אבל לא "מושלמים".

מה שבולט במיוחד במשפטים הוא הטווח הרחב של דרישות הקבלה בין האוניברסיטאות השונות. בעוד שברפואה כולן דורשות ציונים דומים וגבוהים במיוחד, במשפטים יש פיזור משמעותי שנותן לכם אפשרויות רחבות.

בפסיכומטרי, הטווח נע בין 600 באוניברסיטת בר-אילן ל-729 באוניברסיטה העברית – פער של כמעט 130 נקודות! זה אומר שתלמיד עם פסיכומטרי של 620 יוכל להתקבל למשפטים באוניברסיטאות מסוימות בעוד שהוא אפילו לא יוכל לחלום על רפואה בשום מקום.

בציוני בגרות המצב דומה – כל האוניברסיטאות דורשות 90 -110, אבל בפועל הדגש שלהן על הציון הזה שונה מאוד. זה נותן לכם גמישות אמיתית בבחירת האוניברסיטה בהתאם לפרופיל הציונים שלכם.

הפער הגדול ביותר במשפטים הוא בין האוניברסיטה העברית לבין בר אילן:

האוניברסיטה העברית מציבה את עצמה כמוסד האליטיסטי לחוקרי משפט עם דרישות של 630 עד 729 בפסיכומטרי. הציון הגבוה של 729 מציב אותה כמעט ברמה של רפואה מבחינת סלקטיביות. הם מחפשים לא רק עורכי דין טובים, אלא גם אנשי אקדמיה עתידיים ומשפטנים שיובילו את המערכת המשפטית הישראלית.

אוניברסיטת בר-אילן לעומתה, נגישה הרבה יותר עם טווח של 600 עד 700. הדרישה המינימלית של 600 אומרת שתלמיד טוב-מאוד (אבל לא מצטיין קיצוני) יכול להתקבל ללמוד משפטים. זה לא אומר שהלימודים יהיו קלים יותר, אלא שהם נותנים הזדמנות לטווח רחב יותר של תלמידים.

הפער הזה משקף פילוסופיות שונות: העברית מאמינה שרק הטובים ביותר צריכים ללמוד משפט בעוד שבר-אילן מאמינה שאפשר לגדל משפטנים טובים גם מתלמידים שלא התחילו מהמקום הגבוה ביותר.

אוניברסיטת חיפה נמצאת באמצע עם 660 עד 760 – יותר נגישה מהעברית אבל עדיין סלקטיבית יותר מבר-אילן. זה הופך אותה לבחירה מעולה לתלמידים מצוינים שלא הגיעו לרמה הקיצונית של העברית.

אוניברסיטת תל-אביב מפתיעה עם טווח רחב של 630 עד 700. למרות המוניטין היוקרתי שלה, הדרישות למשפטים שם נמוכות מהעברית ונותנות אפשרות טובה לתלמידים טובים.

הנגישות היחסית של משפטים יוצרת מציאות מעניינת: בניגוד לרפואה שנשארה "מועדון סגור" של מצטיינים קיצוניים, משפטים פתוח לקבוצה רחבה יותר של תלמידים מוכשרים. זה אומר שהמקצוע נגיש למעמד הבינוני הרחב, לא רק לאליטה האקדמית.

אם אתם שוקלים משפטים, יש לכם יותר אפשרויות אסטרטגיות מאשר ברפואה. תלמיד עם פסיכומטרי של 650 יכול להגיש לכמה אוניברסיטאות ולהיות די בטוח שיתקבל לאחת מהן. זה לא אומר שכדאי להיות מרוצים מהמעט – ככל שתגיעו לציון גבוה יותר, כך תוכלו לבחור אוניברסיטה יוקרתית יותר.

פסיכולוגיה: מקצוע מבוקש עם תחרות מתגברת

פסיכולוגיה הוא אחד המקצועות הפופולריים ביותר בקרב בוגרי התיכון בישראל, ובצדק. המקצוע משלב מדע והומניות, מציע הזדמנויות קריירה מגוונות ונותן תחושה של עשייה משמעותית. אבל הפופולריות הזו גם יוצרת תחרותיות גבוהה שמתבטאת בדרישות קבלה לא פשוטות.

מבט על הטבלה מגלה שפסיכולוגיה ומשפטים נמצאים באותה קטגוריה מבחינת דרישות הקבלה. שני המקצועות דורשים ציון בגרות של 90 עד 110 בכל האוניברסיטאות, למעט אריאל, והטווחים בפסיכומטרי דומים למדי. זה לא מקרי – שני המקצועות מושכים סוג דומה של תלמידים: מוכשרים, בעלי מוטיבציה, אבל לא בהכרח ברמה הקיצונית הנדרשת לרפואה.

ההבדלים בין האוניברסיטאות השונות:

האוניברסיטה העברית שוב מובילה בסלקטיביות עם דרישות של 625 עד 730 בפסיכומטרי. הם רוצים לא רק פסיכולוגים קליניים, אלא גם חוקרים עתידיים שיתרמו לפיתוח המדע הפסיכולוגי בישראל.

אוניברסיטת בר-אילן מציעה את הגישה הכי נגישה עם טווח של 650 עד 710. מעניין שבניגוד למשפטים, כאן בר-אילן דורשת יותר מהמינימום שלה במשפטים. זה משקף את העובדה שפסיכולוגיה בבר-אילן זוכה לביקוש גבוה.

אוניברסיטת חיפה מפתיעה בחיוב עם דרישות נמוכות יחסית של 630 עד 670. זה הופך אותה לאפשרות מצוינת לתלמידים טובים שרוצים ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה מכובדת בלי ללחץ על ציונים קיצוניים.

אוניברסיטת תל-אביב נמצאת באמצע עם 625 עד 700, דומה לעברית אבל עם תקרה נמוכה יותר.

אם אתם מתעניינים בפסיכולוגיה, יש לכם יתרון – הבחירה רחבה יחסית והדרישות לא קיצוניות. תלמיד עם פסיכומטרי של 640 ובגרות טובה יכול להיות בטוח כמעט בוודאות שהוא יתקבל לפחות לאוניברסיטה אחת.

מדעי המחשב והנדסת חשמל: קרוב לרמת הדרישות של רפואה

אם יש תחום שמייצג את העתיד הכלכלי של ישראל, זה התחום הטכנולוגי. מדעי המחשב והנדסת חשמל הפכו בעשור האחרון למקצועות הכי מבוקשים במשק, עם שכר התחלה גבוה, אפשרויות קריירה אדירות והזדמנות להיות חלק מהמהפכה הטכנולוגית העולמית. לא פלא שהדרישות לקבלה למקצועות הללו עלו דרמטית.

כשאתם מסתכלים על הטבלה, אתם יכולים לראות שמדעי המחשב והנדסת חשמל דורשים ציונים שמתקרבים לרמה של רפואה. הדרישות בפסיכומטרי נעות בין 660 ל-780,  כשרוב האוניברסיטאות דורשות מעל 700. זה משקף את המציאות הכלכלית החדשה – הייטק הוא המנוע הכלכלי של ישראל.

בציוני בגרות, המצב עוד יותר בולט. כמעט כל האוניברסיטאות דורשות בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב  100 עד 110, בדיוק כמו ברפואה. זה אומר שכדי ללמוד מחשבים או הנדסת חשמל באוניברסיטה טובה, אתם צריכים להיות ברמה של מצטיינים קיצוניים.

השוואה בין האוניברסיטאות הטכנולוגיות:

הטכניון מוביל בשני המקצועות עם דרישות זהות של 710 עד 740 בפסיכומטרי. זה לא מפתיע – הטכניון הוא מוסד הטכנולוגיה המוביל בישראל והמוניטין שלו בתחום הטכנולוגי אין לו תחרות. חברות הייטק מעדיפות בוגרי טכניון והתואר מהטכניון פותח דלתות שאחרים לא פותחים.

אוניברסיטת בן-גוריון נמצאת ברמה דומה לטכניון במדעי המחשב (750-710) ובהנדסת חשמל (730-700). זה מעיד על העלייה המטאורית של בן-גוריון בתחום הטכנולוגי בשנים האחרונות. המיקום בבאר שבע, ליד פארקי ההייטק החדשים בדרום, הופך את בן-גוריון לחלופה מעולה לטכניון.

אוניברסיטת תל-אביב מפתיעה עם דרישות גבוהות במיוחד במדעי המחשב – 700 עד 780. הציון העליון של 780 הוא בין הגבוהים ביותר בכל המקצועות, מעבר אפילו לחלק ממוסדות הרפואה. זה משקף את השאפתנות של תל-אביב להיות מובילה בתחום הטכנולוגי.

האוניברסיטה העברית  מציגה הפתעה חיובית במדעי המחשב עם דרישות של 690 עד 740 – נמוכות יחסית לאוניברסיטאות האחרות. זה יכול להיות הזדמנות זהב לתלמידים מצוינים שרוצים ללמוד במוסד יוקרתי בלי הלחץ הקיצוני.

אוניברסיטת אריאל מציגה אלטרנטיבה מעניינת עם דרישות נמוכות יותר – 660 עד 700 במדעי המחשב ו-600 עד 650 בהנדסת חשמל. למרות שהאוניברסיטה חדשה יחסית, היא מציעה הזדמנות לתלמידים טובים (אבל לא מצטיינים קיצוניים) להיכנס לתחום הטכנולוגי.

אל תבנו על חלומות – בחרו יעד ריאלי ומעשי

אחרי שסקרנו את הדרישות לכל מקצוע ואוניברסיטה הגיע הזמן לתרגם את המידע הזה לאסטרטגיה מעשית.

הבחירה באוניברסיטה ובמקצוע לימודים היא החלטה מורכבת שצריכה לקחת בחשבון לא רק את הציונים שלכם, אלא גם את השאפתנות שלכם, את המצב הכלכלי ואת היכולת שלכם להתמודד עם אתגרים.

אל תחלמו – היו הוגנים עם עצמכם לגבי הציונים שלכם. אם הפסיכומטרי שלכם הוא 650, אל תשקיעו את כל הכוח בלהתקבל לרפואה בעברית. במקום זאת, חפשו את המקצוע והאוניברסיטה שבהם אתם יכולים להצליח ולהתפתח.

חישבו פערים – אם אתם 50 נקודות מתחת לדרישה המינימלית, זה לא רק פער ציוני, זה פער שמעיד על כך שהאוניברסיטה לא מיועדת לכם.

התמקדו במטרה אחת – תלמידים רבים מגישים מועמדות לעשרות מקצועות ואוניברסיטאות. זה בזבוז אנרגיה. בחרו 4-3 מקצועות שבאמת מעניינים אתכם ושאתם מתאימים להם.

השקיעו בהכנה מיטבית עם קידום

הצעד שיקבע את העתיד האקדמי והמקצועי שלכם מתחיל בהחלטה להשקיע בעצמכם. ציוני הבגרות והפסיכומטרי אינם רק מספרים – הם כרטיס הכניסה שלכם למקצועות היוקרתיים ביותר ולקריירות חלומיות. ההבדל בין ציון בינוני לציון גבוה יכול להיות ההבדל בין דלת סגורה להזדמנות גדולה.

קורס הכנה איכותי הוא לא הוצאה – אלא השקעה משתלמת. כשאתם לומדים עם מורים מנוסים, מקבלים חומרי לימוד עדכניים ונחשפים לאסטרטגיות מוכחות, אתם חוסכים זמן יקר, משפרים משמעותית את סיכויי ההצלחה שלכם ומגיעים לבחינה עם ביטחון.

בקידום מחכים לכם מיטב המורים והיועצים שילוו אתכם אישית לאורך כל הדרך – החל מהשלמת בגרויות ועד קורסי פסיכומטרי שמותאמים לרמה ולמטרות שלכם. אל תתפשרו על העתיד שלכם ואל תוותרו מראש – פנו ל"קידום", בחרו קורס איכותי ותנו לעצמכם את הסיכוי הטוב ביותר להגיע ללימודים במקצועות שתמיד חלמתם עליהם.

שאלות ותשובות נפוצות:

חשוב לזכור, כי הסכם בתהליך הקבלה לאוניברסיטה נקבע על בסיס חישוב משולב של ממוצע הבגרויות והציון הפסיכומטרי. ככל שממוצע הבגרות גבוה יותר, כך נדרש ציון פסיכומטרי נמוך יותר ולהפך, ציון פסיכומטרי גבוה יכול לפצות על ממוצע בגרויות נמוך יותר. יש לשים לב שהנתונים והדרישות משתנים ומתעדכנים מדי שנה ולפי כל מחזור קבלה, ולכן תמיד כדאי לבדוק את המידע העדכני ביותר מול האוניברסיטה או באתרי ההרשמה.

נושאים נוספים מעניינים:

• איך לבחור את תחום ההתמחות שלך בתואר?
• כמה פסיכומטרי צריך כדי ללמוד רפואה, משפטים או פסיכולוגיה?
• איך לבחור קורס פסיכומטרי?
• טיפים איך להוציא ציון גבוה במילולי פסיכומטרי