שאלות היגיון בפסיכומטרי: איך להתמודד עם האתגר המורכב ולהצליח

נכתב על ידי אריאל ויסמן, מדריכת פסיכומטרי בקידום

איך להתמודד עם שאלות היגון בפסיכומטרי המורכבות? פרקו את השאלה לשלבים: קראו לאט וסמנו נתונים חשובים, בנו טבלה או תרשים לארגון, נסו לפתור לפני התשובות, וחסלו אפשרויות סותרות. שיטה זו משפרת מיומנויות חשיבה לוגית ומגבירה ציונים ב-15-25% בממוצע, על פי ניסיון תלמידים שהכנו.

שאלות היגיון של הפסיכומטרי ידועות לשמצה. הן ארוכות, מבלבלות, ולעיתים נראות כמו חידה, אבל האמת היא ששאלות היגיון לא נועדו לבדוק אם אתה גאון, הן נועדו לבדוק איך אתה חושב. אלה שאלות שמצריכות חשיבה לוגית וניתוח יחסים בין נתונים, ולא רק ידע ישיר. הן דורשות ממך להבין סיטואציה, לארגן נתונים, להסיק מסקנות ולפסול אפשרויות. בדיוק כמו שצריך לעשות בעולם האמיתי כשאין נוסחה אחת נכונה.

איפה מופיעות שאלות היגיון בפסיכומטרי?

שאלות היגיון משולבות בכמה פרקים שונים במבחן, וכל אחת מהן בודקת היבט אחר של חשיבה.

בפרק המילולי

שאלות היגיון מופיעות בעיקר בהבנה והסקה (שאלות פסקה, השלמת משפטים) והבנת הנקרא. סוגים עיקריים:

• שאלות הסקת מסקנות: נותנים לך כמה משפטים ואתה צריך להבין מה חייב להיות נכון או לא יכול להיות נכון.
• שאלות על טיעון: לזהות הנחות סמויות, נקודות תורפה או מסקנות לא תקפות. (לדוגמה: “איזו מהתשובות מחלישה את הטענה הבאה?”)
• שאלות “היגיון מילולי” – סדרים, יחסים או התאמות בין משפטים (“אם המשפט הראשון נכון, מה חייב להיות נכון בשני?”).

שיטת פירוק להתמודדות עם שאלות היגיון מילוליות

שיטת פירוק: להפוך בעיה מורכבת לשרשרת צעדים ברורה כששאלה נראית מפחידה, היא כמעט תמיד כוללת כמה נתונים שאפשר לאסוף ולארגן. המטרה היא לבנות לעצמכם סדר מתוך הכאוס. כך עושים את זה:

• קריאה איטית וסימון נתונים חשובים. אל תקפצו ישר לתשובות. קראו שורה־שורה, סמנו כל פרט חשוב (שמות, יחסים, תנאים).
• כתיבת טיוטה, טבלה, תרשים או ציר זמן. ברגע שמציירים, המידע מסתדר בראש. זה חוסך בלבול וטעויות.
• כדאי לנסות לפתור את השאלה לפני שמסתכלים על התשובות, כך לא נושפע מתשובות שנועדו לבלבל אותנו, ונוכל לגשת אליהן אחר כך ממוקדים ובראש צלול, מה שמקל מאוד על פסילת תשובות לא נכונות.
• חיסול אפשרויות לא הגיוניות. גם אם לא יודעים את התשובה, אפשר לבטל תשובות שסותרות נתון ברור. לפעמים זה מספיק כדי לנחש נכון.

שאלות היגיון בפסיכומטרי בפרק הכמותי: טיפים מעשיים

כאן שאלות היגיון מופיעות כמעט בכל הצורות: הן בעצם בעיות מילוליות שדורשות להבין את הקשרים בין הנתונים לפני שמפעילים נוסחה. סוגים עיקריים:

• בעיות הסקה לוגית: למשל שאלות עם “אם… אז…” או יחסים בין קבוצות.
• שאלות סידור וקומבינציות: למשל, שלושה אנשים יושבים בשורה, דני לא יושב ליד מיכל וכו’.
• בעיות תלויות: נתון אחד משפיע על אחר — צריך להבין את ההיגיון לפני שמציבים.
• בעיות עם טבלה או גרף: שבהן צריך להסיק מסקנות לוגיות מהנתונים ולא רק לקרוא אותם.

בסופו של דבר, “שאלות היגיון” הן בעצם כל שאלה שמחייבת אותך לחשוב צעד־צעד, להסיק מסקנה, לשלול אפשרויות ולהבין קשרים בין נתונים ולא רק לשלוף ידע.

שיטת כבא"י לשאלות היגיון בפסיכומטרי

שיטת כבא"י

1. כניסה לשאלה: נסתכל על השאלה, הנתונים והתשובות. נקרא לאט, נסמן נתונים חשובים, ונבחן איך נראות התשובות (האם הן מספרים? יחסים? אחוזים?).
2. בתכלס – מה רוצים ממני? נתרגם את השאלה לשפה פשוטה. נזהה מה באמת מחפשים: יחס, כמות, סיכוי? הבנה של המטרה מונעת בלבול.
3. ארגז כלים: נבחר דרך פעולה מתוך הכלים שאנחנו מכירים: הצבה מהראש, הצבת תשובות, נוסחה…
4. יישום: כותבים מסודר. כל שלב בנפרד. גם אם השאלה נראית “בלתי אפשרית”, סדר מחשבתי וכתיבה נקייה עושים חצי מהעבודה.

טיפ: אחד הדברים שהכי חשוב להבין הוא שלא צריך להבין הכול בבת אחת. רוב השאלות נפתרות כשמפרקים אותן לשלבים. אל תנסו “לראות את כל התמונה” – תתמקדו בכל פעם בצעד הבא.

טעויות נפוצות בשאלות היגיון בפסיכומטרי – ואיך להימנע מהן

1. קפיצה לתשובה בלי טיוטה זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. התלמיד רואה נתונים, מנסה “להבין בראש”, ומגיע לסוף כשהכול התערבב. מה לעשות במקום: תמיד, אבל תמיד, לרשום. גם כמה שורות קצרות של נתונים מסודרים עושות הבדל עצום.
2. נפילה בניסוחים מטעים מילים כמו “לפחות”, “רק אם”, “לא יותר מ-” נראות קטנות, אבל משנות את כל המשמעות. מה לעשות במקום: סמנו מילים כאלה בעיפרון – הן המפתח להבנה נכונה.
3. דילוג על בדיקת נתונים הרבה תלמידים מתרגשים כשהם “חושבים שפתרו” ולא בודקים אם הפתרון באמת מתאים לכל הנתונים. מה לעשות במקום: בסוף כל שאלה, עברו שוב על הנתונים ובדקו שאין סתירה. זה לוקח 10 שניות ומונע טעויות טיפשיות.

איך לאמן מיומנויות חשיבה לוגית לפסיכומטרי

מחשבה לוגית היא שריר – לא כישרון לא נולדים עם היכולת לפתור שאלות לוגיות, אלא מאמנים אותה. כמו שמחטבים שריר בחדר כושר, כך גם מחזקים את שריר ההיגיון באמצעות חזרתיות ותרגול יומי. איך מאמנים את ההיגיון הפסיכומטרי:

• תרגול יומי: עדיף כל יום מעט מאשר יום אחד ממוקד לפני הבחינה. המוח לומד לזהות דפוסים כשהוא נחשף אליהם לעיתים קרובות.
• לנתח שאלות אחרי הפתרון: לא רק “מה התשובה הנכונה”, אלא למה. מה גרם לי לטעות? מה היה הסימן שהפספסתי?
• לחזור על שאלות קשות אחרי שמבינים: דווקא כשמבינים את הפתרון, המוח בונה את הדפוס מחדש. שם מתרחשת הלמידה האמיתית.

עם הזמן, תגלו שמה שנראה פעם כמו חידה סבוכה, פתאום הופך לשאלה עם מבנה מוכר וברור.

לסיכום: התמודדות עם שאלות היגיון בפסיכומטרי כהזדמנות להצלחה

שאלות היגיון הן לא מלכודת, הן הזדמנות. הן בודקות את היכולת שלכם לחשוב בצורה מסודרת, להישאר רגועים ולהתקדם שלב־שלב. ככל שתעבדו לפי שיטה, תתרגלו פירוק, ותאמנו את “שריר ההיגיון”, תגלו שהשאלות האלה כבר לא מפחידות, הן פשוט מאתגרות. ובשיטת קידום, זה בדיוק מה שלומדים: לא רק איך למצוא את התשובה, אלא איך לחשוב בדרך הנכונה, כי בפסיכומטרי, מי שחושב נכון גם מצליח נכון.

נושאים נוספים מעניינים:

• אנגלית בפסיכומטרי
• האם כדאי ללמוד לבד לפסיכומטרי או להירשם לקורס?
• איך להתמודד עם כישלון במבחן ולשפר תוצאות במבחן הבא
• איך לבחור קורס פסיכומטרי?

אריאל עזרא וייסמן

• מורה לפסיכומטרי
• מלמדת בקידום משנת 2021
• סטודנטית לרפואה
• לפרופיל המלא