נכתב על ידי אריאל ויסמן, מדריכת פסיכומטרי בקידום
איך תמיכת הורים בפסיכומטרי בלי לחץ מיותר? צרו אווירה שקטה ללמידה, עזרו בתזונה ומנוחה, עודדו הפסקות וגישה חיובית לטעויות, ולמדו אוצר מילים יחד. גישה זו משפרת ביטחון עצמי ב-20-30% ומגבירה ציונים, על פי ניסיון תלמידים.
הפסיכומטרי הוא אחד האתגרים הגדולים בחיי תלמידי ישראל, אבל מה שפחות מדברים עליו הוא שגם עבור ההורים, זו תקופה לא פשוטה. הרצון לעזור, לעודד, לדאוג שהילד “יממש את הפוטנציאל שלו” עלול לפעמים להפוך ללחץ סמוי שמכביד על שניהם.
אז איך אפשר באמת להיות שם בלי להלחיץ, בלי “לחפור”, ובלי להפוך את הבית למרכז של טבלאות ציונים ומדידות?
התשובה טמונה בתמיכה קטנה, יומיומית, וחכמה.
לפעמים הורים חושבים שתמיכה משמעה לדבר כל הזמן על המבחן. אבל ברוב המקרים, דווקא הדברים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל.
הפסיכומטרי דורש ריכוז עמוק. אם הילד מתרגל פרק או סימולציה, כל שיחת טלפון או טלוויזיה ברקע יכולה להפריע. הדרך הטובה ביותר לעזור היא פשוט ליצור בבית אווירה תומכת ושקטה. גם התחשבות קטנה כמו לא לקרוא לו בדיוק כשהוא באמצע תרגול, מראה לו שאתם מבינים ומכבדים את המאמץ שלו.
הלמידה הממושכת שוחקת. הורים יכולים לעזור על ידי תכנון ארוחות מזינות, דאגה למנוחה ולשינה, ואפילו תזכורת קטנה לשתות מים. זה נשמע פשוט, אבל תלמידים בתקופה הזו לעיתים שוכחים לדאוג לעצמם.
רבים מהתלמידים מתישים את עצמם מרוב לחץ. הורה שמזכיר בעדינות שצריך לצאת להליכה, לראות פרק קליל, או פשוט לנשום, עושה לפעמים יותר מכל שיעור נוסף. זה מראה שההורה מבין שההצלחה במבחן לא נמדדת רק בכמה שעות לומדים, אלא גם באיזון ובבריאות הנפשית.
כשילד משתף בקושי או טעות, הדבר האחרון שהוא צריך לשמוע זה “אבל איך לא שמת לב?” טעויות הן חלק מהלמידה. הורה שעודד, שמראה שזה טבעי לטעות, ושמדגיש את ההתקדמות ולא את השלמות – עוזר לילד לשמור על ביטחון עצמי וללמוד ברוגע.
הורים יכולים להפוך לשותפים לתהליך, בלי להיכנס לתחום המבחן עצמו. אפשר לשחק יחד במשחקי מילים, ללמוד אוצר מילים בעברית, במיוחד כי בפרק המילולי מופיעות לעיתים מילים נדירות או ישנות שהורים בדרך כלל מכירים ואפילו לשלב קצת שיחות קלות באנגלית בבית. זה לא רק עוזר בלימודים, אלא גם יוצר זמן איכות אמיתי ומחזק את תחושת התמיכה.
אין הורה שלא רוצה בטובת הילד שלו, אבל יש הבדל גדול בין עידוד לביקורת. לפעמים משפט קטן שנאמר בכוונה טובה, נשמע לילד כמו לחץ או שיפוט.
במקום: “כמה טעויות עשית היום?” עדיף: “איך הרגשת עם התרגול? הרגשת שיש שיפור?” במקום: “אתה חייב להוציא מעל 600, כן?” עדיף: “לא משנה מה הציון, אנחנו גאים בך על ההשקעה.” במקום לשאול שוב ושוב על ציונים, נסו לשאול על החוויה – איך הוא מרגיש, מה קשה לו, מה עוזר לו להתרכז. השיח הזה מאפשר לילד להרגיש שהוא יכול לדבר, בלי לחשוש מביקורת.
הסוד הוא במינון. אפשר לשאול, להתעניין, ולברר איך הלך התרגול – אבל חשוב גם לדעת מתי לשתוק. אם הילד קצר רוח או נראה עייף, תנו לו את המרחב שלו. הוא יידע שאתם שם כשירצה לשתף. ככל שהאווירה בבית רגועה יותר, כך גם הילד נרגע. הפסיכומטרי כבר ממילא מכניס מתח פנימי, לכן הבית צריך להיות המקום שבו הוא לא נמדד, אלא נשען. לפעמים מספיק משפט קטן כמו “אנחנו מאמינים בך” כדי להזכיר לו שהוא לא לבד בזה.
הורים רבים מרגישים צורך “לעזור בלמידה עצמה”: לפתור שאלות, להסביר נוסחאות, לבדוק תשובות. אבל האמת? זה לא מה שהילד צריך. המורה כבר שם בשביל הלימודים, ההורה צריך להיות שם בשביל הילד עצמו. תנו לילד שלכם להרגיש שאתם הקהל שלו, זה שמוחא כפיים, לא זה שמתקן אותו. עודדו אותו, פרגנו לו על כל תרגול, על כל יום שהוא מתאמץ למרות העייפות. והכי חשוב – אל תשכחו שגם אחרי המבחן, התהליך שעברתם יחד הוא הישג בפני עצמו: אתם הייתם שם בשבילו, לא בשביל הציון, אלא בשביל האדם שהוא הופך להיות.
תקופת הפסיכומטרי יכולה להיות מתוחה – אבל היא גם הזדמנות. הזדמנות להורים ולילדים ללמוד יחד על סבלנות, על תקשורת, על פרגון, ועל אמון. כשההורה משדר “אני סומך עליך”, הילד לומד לשדר את זה גם לעצמו.
נושאים נוספים מעניינים:
איך לבחור את מועד הפסיכומטרי הנכון עבורך – מדריך מלא לבחירה חכמה של מבחן פסיכומטרי
השינויים הצפויים בבחינה הפסיכומטרית – ומה זה בכלל “בחינת הלאל”?
שאלות היגיון בפסיכומטרי: איך להתמודד עם האתגר המורכב ולהצליח
אסטרטגיות “ניחוש מושכל” – איך להרוויח נקודות גם כשאין לך מושג מה התשובה
קראו עוד
קראו עוד
קראו עוד
קראו עוד
קראו עוד
קראו עוד
העלאת תמונת פרופיל להמלצה
העלאת תמונה להמלצה
