10% הנחה לנרשמים עכשיו לקורס פסיכומטרי!
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין

הכירו את הבחינה הפסיכומטרית

אם בדיוק השתחררתם מהצבא, סיימתם שירות לאומי או חזרתם מהטיול הגדול ואתם מתכננים את העתיד האקדמאי שלכם, סביר להניח שכבר נתקלתם במושג הקצת מאיים: "המבחן הפסיכומטרי".

חיפוש קצר ברשת יעלה לכם אינספור אתרים הנותנים מידע בנוגע לבחינה; הרכב השאלות, חישוב הציון, מועדי ההרשמה, שאלות לדוגמה ועוד. על מנת שלא תלכו לאיבוד, החלטנו לרכז עבורכם את כל המידע הבסיסי וההכרחי  בהחלט.

אז קדימה, בואו נתחיל לסקור את כל הדברים שרציתם לדעת על המבחן הפסיכומטרי ולא העזתם לשאול!

 

מה זה בכלל פסיכומטרי?

החל משנות ה-80 ועד היום, המבחן הפסיכומטרי משמש ככלי מיון למועמדים ללימודי תואר ראשון במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. המבחן נערך בישראל החל משנות ה-80, והוא נכתב ונבדק על ידי "המרכז הארצי לבחינות והערכה" (מאל"ו). מטרתו העיקרית היא לנבא סיכויי הצלחה בלימודי התואר הראשון.

יש לציין כי המבחן הפסיכומטרי אינו מבחן אינטליגנציה, ולכן אל תתנו לו משקל רב יותר ממה שהוא באמת. מדובר בכלי שיסייע לכם להתקבל ללימודים בהם אתם חפצים, ותו לא.

 

מטרת הבחינה

על פי פרסומי המרכז הארצי לבחינות והערכה, מטרתו של כל מבחן פסיכומטרי היא לשמש בראש ובראשונה כלי למיון אחיד של המועמדים למוסדות ההשכלה הגבוהה. מחקרים שנערכו בתחום מחזקים את כושר החיזוי של הבחינה: בדרך כלל נבחנים שקיבלו ציון גבוה בבחינה מצליחים בלימודיהם יותר מנבחנים שקיבלו ציון נמוך.

הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת לדרג את כל המועמדים לתואר בסולם הערכה אחיד, ובהיותה מתורגמת לכמה שפות, היא מעניקה הזדמנות שווה גם למועמדים ששפתם אינה השפה העברית או שאין להם תעודת בגרות ישראלית. בנוסף, בהשוואה לאמצעי מיון אחרים, הבחינה הפסיכומטרית פחות מושפעת מן הרקע של המועמדים השונים או ממשתנים סובייקטיביים אחרים, ומעניקה הזדמנות שנייה לאוכלוסיות בעלות פוטנציאל שלא יכלו להביא את מלוא יכולתן בזמן הלימודים התיכוניים.

 

מי צריך את הפסיכומטרי?

בגדול, כל מי שרוצה להתקבל למוסד להשכלה גבוהה בארץ. בקטן, ישנן מכללות ואף חוגים מסוימים באוניברסיטאות שמאפשרים להתקבל אליהם ללא פסיכומטרי, אולם זה כבר תלוי בממוצע הבגרויות שלכם או מותנה במכינה מקדימה. לרוב, תנאי הקבלה במוסדות השונים מתבססים על שקלול של ציון הפסיכומטרי וציוני כל הבגרויות.

 

מבנה המבחן

המבחן נמשך כ-3 שעות, וכולל 9 פרקים: פרק ראשון של כתיבת חיבור, ועוד שמונה פרקים עם שאלות אמריקאיות. לכל אחד מ-8 הפרקים מוקצות 20 דקות, והשאלות המופיעות הן באחד מ-3 התחומים הבאים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית.

 

השכלה גבוהה פסיכומטרי

 

 

 

 

 

 

מטלת הכתיבה

בפרק זה, אשר אורכו הוא 30 דקות, אתם נדרשים לקרוא טקסט קצר בעברית ולכתוב עליו חיבור בן 20-30 שורות. חיבור זה ייבדק על ידי 2 מעריכים שיבחנו את טיב הלשון שלכם ואת רמת התוכן של חיבורכם. הציון שיינתן על מטלת הכתיבה ישוקלל בתוך הציון הכללי שניתן לכם על החלק של החשיבה המילולית.

 

חשיבה מילולית

בחלק זה נבדקות היכולות המילוליות אותן תצטרכו בתור אקדמאיים: עושר לשוני, יכולת הסקה, הבנת הנקרא, ניתוח טקסטים ברמה גבוהה ועוד. בכל פרק מילולי יש 23 שאלות.

 

חשיבה כמותית

בחלק זה נבדקת יכולתכם לפתור בעיות כמותיות מסוגים שונים (בעיות מילוליות, אלגברה וגיאומטריה), וכן לנתח טבלה או תרשים. בכל פרק כמותי יש 20 שאלות בסדר קושי עולה.

 

אנגלית

בחלק זה נבדקת שליטתכם בשפה האנגלית, ובעיקר הכרת אוצר מילים נרחב ויכולת לקרוא ולהבין טקסטים ברמה גבוהה. בכל פרק אנגלית יש 22 שאלות.

 

ציון הבחינה

ציון הבחינה נע בין 200 ל-800 והוא מחושב באופן יחסי לאוכלוסיית הנבחנים. הציונים מתפלגים בצורה נורמלית, כך שמרבית הנבחנים מקבלים ציון שנמצא בטווח האמצעי של הציונים (ציון פסיכומטרי ממוצע נע סביב 535). כ-30% מהנבחנים מקבלים ציון שנמצא בטווח העליון של הציונים (מעל 600), ורק 5% מקבלים ציון שהוא מעל 700.

בגיליון הציונים של הבחינה מופיעים 3 ציונים שונים, הנבדלים זה מזה במשקלם של החלקים השונים בבחינה:

  • ציון רב תחומי: מורכב מ-40% חשיבה כמותית, 40% חשיבה מילולית ו-20% אנגלית.
  • ציון בדגש כמותי: מורכב מ-60% חשיבה כמותית, 20% חשיבה מילולית ו-20% אנגלית.
  • ציון בדגש מילולי: מורכב מ-20% חשיבה כמותית, 60% חשיבה מילולית ו-20% אנגלית.

למה צריך 3 ציונים שונים?

מטרת חישוב הציונים השונים בפסיכומטרי הינה לאפשר למוסד האקדמי לבחור מבין המועמדים לחוג מסוים את מי שהפגין יכולות גבוהות במיומנויות הרלוונטיות ביותר לאותו החוג. כך לדוגמא, "חוגים ריאליים", כגון מדעי המחשב וסטטיסטיקה עשויים להעדיף למיין את מועמדיהם על סמך הציון הריאלי, ואילו "חוגים הומאניים" כגון ספרות וסוציולוגיה, עשויים להעדיף להשתמש בציון ההומאני. לפיכך, במידה ויש לכם כיוון לימודים ברור, מומלץ לברר לפני הכניסה לקורס מהם תנאי הקבלה הדרושים, ומהם הציונים שעל בסיסם מבוצע הליך הקבלה.

 

בחורה לומדת פסיכומטרי

 

 

 

 

 

 

 

אז אם אני רוצה להתקבל למדעי המחשב, למה לשקלל בציון הקבלה את החלק המילולי?
הנחת היסוד העומדת בבסיס המבחן הפסיכומטרי הינה כי במרבית חוגי הלימוד נדרשת שליטה ב-3 התחומים (חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית).

כך למשל, סטודנט לפסיכולוגיה עשוי להיתקל במהלך לימודיו בנוסחאות מתמטיות, ואילו סטודנט להנדסה עשוי לקרוא במהלך לימודיו מאמרים בעברית ובאנגלית. לפיכך, כדי לנבא את הצלחתו של מועמד בלימודים יש להביא בחשבון את שליטתו בשלוש המיומנויות שלעיל, אך לייחס משקל שונה לכל מיומנות בהתאם לחוג הלימודים הפוטנציאלי.

שנית, בחינה הבוחנת מראש כישורים הרלוונטיים רק למסלול לימודים מסוים מקשה על סטודנט המעוניין לשנות אפיק לימוד במהלך הדרך.

אין זה נדיר כי סטודנטים אשר החלו את לימודיהם בחוג לימוד מסוים, גילו עם הזמן כי משאת נפשם שונה בתכלית, ועברו ללמוד בחוג לימוד אחר. הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת להיבחן בבחינה אחת אחידה, ובהתבסס על תוצאותיה להגיש מועמדות לכל מוסד לימוד. בחינה הבוחנת כישורים ספציפיים יותר, לעומת זאת, תצריך היבחנות בבחינה נוספת במצבים בהם חל שינוי במסלול הלימוד.

 

מהו ציון ממוצע?

סביר להניח שעוד לפני שתתחילו את הקורס, יהיה לכם מושג איזה ציון תרצו לקבל. כדאי לדעת שממוצע הפסיכומטרי ב-2016 עמד על 545, ורק 5.6% מהנבחנים קיבלו ציון שהיה גבוה יותר מ-700.

 

מועדי הבחינה

ישנם 4 מועדי בחינה בשנה: מרץ, יולי, ספטמבר ודצמבר. תוכלו להתעדכן לגבי תאריכי הבחינה והתאריכים האחרונים לרישום באתר של המרכז הארצי לבחינות והערכה. אולם, לפני שתבחרו במועד הבחינה המועדף עליכם, קחו בחשבון את תאריך הרישום האחרון לשנת הלימודים במוסד האקדמי ובחוג הספציפי אליהם אתם רוצים להתקבל. זאת לצד הזמן שדרוש לכם כדי להתכונן כראוי למבחן.

 

10% הנחה לנרשמים עכשיו לקורס פסיכומטרי!
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין
סגור
X