קידום אקדמיה

אז הבחינה הפסיכומטרית כבר מאחוריכם, הציונים הגיעו (או שעדיין בדרך..) והגיע הזמן להסתכל קדימה ולחשוב על העתיד- מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? מה כדאי לי ללמוד? מכללה או אוניברסיטה? דרום, מרכז או צפון? אולי אני צריך מכינה? מאיפה כדאי להתחיל?

השאלות האלו הן שאלות שכל סטודנט עתידי שואל את עצמו במוקדם או במאוחר- תקופה חדשה ומרעישה עומדת בפתח וטבעי שהיא מלווה בחששות רבים. אנחנו בקידום כאן בשבילכם בשביל לעשות לכם קצת סדר בבלאגן- ולענות לכם על כל השאלות..

אז בואו נתחיל !

כדאי להקל על העניינים, חילקנו את התהליך למספר שלבים – כל אחד מהם מקרב אתכם צעד נוסף לעבר המטרה- תואר אקדמי.

שלב ראשון – היכרות עם מבנה האקדמיה

במדינת ישראל, הגוף אשר מפקח על המוסדות האקדמיים השונים הוא המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). מדובר בגוף ממשלתי, אשר בראשו עומד שר החינוך, ותפקידו העיקרי לפקח על הקמת אוניברסיטאות ומכללות ולאשר קבלת תארים.

המוסדות להשכלה גבוהה הקיימים בישראל הם אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות (מתוקצבות ופרטיות) ומכללות מקצועיות (המעניקות הכשרה מקצועית ולא תואר אקדמי). הבחינה הפסיכומטרית משמשת ככלי מיון לקבלה לאוניברסיטאות ולחלק מהמכללות האקדמיות- ולכן נתמקד בהן.

כל מוסד אקדמי - אוניברסיטה/מכללה אקדמית מתחלק לפקולטות מעולם מדעי הרוח והחברה או המדעים המדוייקים. ישנן פקולטות העוסקות בעולם תוכן ספציפי (כמו הפקולטה למשפטים או הפקולטה לרפואה) ויש פקולטות העוסקות בתחומי מדע רחבים יותר (כמו הפקולטה למדעי הטבע או הפקולטה לאמנות). ישנן פקולטות המתחלקות לבתי ספר ומחלקות (כמו בית הספר לסיעוד או המחלקה לקולנוע) – בהתאם לשיקולי המוסד.

תואר אקדמי הוא תואר המוענק על-ידי אוניברסיטה או מכללה אקדמית לבוגר אשר עמד בכל התנאים האקדמיים המקנים זכות לאותו התואר. התואר הוא מדד להישגים האקדמיים של הסטודנט והוא ניתן במספר רמות –

  1. בוגר אוניברסיטה (Bachelor) – תואר ראשון, הרמה הבסיסית ביותר. הלימודים נמשכים 3 שנים (לעתים 4 שנים). תואר ראשון במדעי הרוח והחברה יקרא B.A (Bachelor of Arts), ואילו בוגר תואר ראשון במדעים מדוייקים יקרא B.Sc (Bachelor of Science).
  2. מוסמך אוניברסיטה (Master) – תואר שני. לעתים במסגרת הלימודים יידרש הסטודנט להגיש תזה- עבודת מחקר בתחום הנלמד. סוגי התארים M.A/M.Sc נקבעים בהתאם למחלקה אליה משתייך התואר- בדומה לתואר הראשון.
  3. דוקטור (Doctor) – תואר שלישי. תלמידים לתואר דוקטור נקראים דוקטורנטים.

התואר פרופסור מוענק לרוב על סמך הישג משמעותי במחקר- אך לכך יש עוד הרבה עבודה 😊

במסגרת הלימודים באקדמיה, הסטודנט ייחשף לקורסים שונים. לכל קורס ישנו שווי של נקודות זכות (נק"ז)- בדומה למספר היחידות בהכנה לבגרות בתיכון. הזכאות לתואר ראשון היא בעקבות צבירת כמות נקודות זכות (נק"ז) הנקבעת מראש על ידי הפקולטה- וזאת על ידי מעבר בהצלחה של קורסים.

שלב שני – בוחרים תחום לימודים

שאלת השאלות – איך אדע באיזה תחום לבחור? איך אדע שהתחום שבחרתי מעניין אותי ושארצה לעסוק בו בעתיד?

ראשית, ישנה נטיית לבנו הטבעית – האם אני נמשכ/ת יותר לעולם מדעי הרוח או המדעים המדוייקים? בחירה בתחום לימודים בעל נטייה הומנית/ריאלית תהיה הצעד הראשון בבחירת תחום הלימודים העתידי שלנו.

בשלב הבא נרצה ללמוד על הפקולטות השונות ועל תחומי הלימוד המגוונים- על משך הלימודים, תוכנית הלימודים (סילבוס) והמיומנויות שרוכש הסטודנט במהלך הכשרתו.

חשוב לקחת בחשבון את תנאי הקבלה – תוכניות הלימודים השונות מציבות תנאי קבלה שונים למועמדים שלהן. ייתכן ונתוני הקבלה שלכם (בגרויות ופסיכומטרי) מתאימים רק לחלק מהמחלקות- וכדאי להיוועץ במזכירות המחלקה כדי לוודא שהנתונים שלכם מאפשרים קבלה.

ואם לא הצלחתי למצוא תחום שמושך אותי?

המוסדות השונים מציעים לרוב שירותי ייעוץ לימודים – בפגישה בין המועמד והיועץ מובאים בחשבון נתוני הבגרות והפסיכומטרי, רצונותיו ותחומי העניין של המועמד. ניסיונם הרב של היועצים יוכל לעזור לכם לשפוך אור על תחומי הלימוד השונים המוצעים ולסייע לכם לבחור בתחום שמתאים לכם. ישנם גם מכוני ייעוץ והכוונה אשר משתמשים בהערכות פסיכולוגים ומבחנים שונים כדי לסייע בבחירה.

שלב שלישי – בוחרים מוסד אקדמי

גם לבחירת המוסד האקדמי ישנם מספר שיקולים שצריך לקחת בחשבון –

מיקום – בישראל יש 9 אוניברסיטאות וכ-35 מכללות (מתוקצבות ופרטיות)- מהמכללה האקדמית תל-חי בצפון ועד קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון בדרום. מיקום המוסד יכול להשפיע הן על אווירת הלימודים והן גם על עלויות המחיה- שכירות, שכר לימוד, בילויים ועוד.

מכללה או אוניברסיטה? – הטענה הרווחת היא שבוגרי אוניברסיטאות מבוקשים יותר בקרב מקומות עבודה, אך גם תנאי הקבלה אליהן גבוהים ונוקשים יותר מאשר למכללות- אשר מאפשרות אפיקי קבלה מגוונים ונוחים יותר. בנוסף, באוניברסיטאות ניתן להמשיך אחרי קבלת התואר הראשון ללימודי תואר שני ודוקטורט- בעוד ברוב המכללות הלימודים הם לתואר ראשון בלבד.

תקציב - שכר הלימוד במכללות המתוקצבות על-ידי המדינה דומה לשכר הלימוד האוניברסיטאי (כ-12,000 שקלים בשנה), בניגוד למכללות הפרטיות בהן שכר הלימוד יכול לטפס לעד עשרות אלפי שקלים בשנה. בכל מוסד ישנן אפשרויות רבות למלגות- על בסיס הצטיינות, מצב סוציו-אקונומי, התנדבות בקהילה, יוצאי שירות קרבי ועוד..

שלב רביעי – יוצאים לדרך !

אז אחרי שבחרנו את תחום הלימודים המועדף עלינו, וידאנו שכל הציונים שלנו מספיקים ובחרנו את המוסד האקדמי המועדף עלינו- כל שנותר לנו הוא להירשם ולהתחיל לחשוב על מעבר דירה! בפניכם תקופה מרגשת ומלאת עניין. ישנן החלטות גדולות שצריך לקבל - ואנחנו כאן בשביל לסייע לכם לבחור בדרך שתהיה הכי נכונה עבורכם. חברת קידום מאחלת לכם הצלחה רבה בדרככם החדשה בתור סטודנטים !

 

 

10% הנחה לנרשמים עכשיו לקורס פסיכומטרי!
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין
סגור
X