לקבלת הצעה מעולה השאירו פרטים עכשיו:
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין

ראיון עם פרופסור יונתן קורנבלוט

פרופסור יונתן קורנבלוט, דיקן ביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים: "תנאי הקבלה שלנו נוקשים יותר מאלה של אוניברסיטת ת"א ותלמידינו זוכים ליחס אישי יותר"

בתכנית ה-MBA באוניברסיטה העברית בירושלים שמים דגש על הפרט. תכנית הלימודים לתואר אינטימית ומשלבת בין פקולטות הלימוד השונות. כביש חוצה ישראל החל את דרכו כעבודה סמינריונית בקורס יזמות כעסקית כפרויקט כביש אגרה בין כפר שמריהו לתל אביב. פרופסור יונתן קורנבלוט, דיקן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר על תכנית הלימודים.

תכנית ה-MBA

מה מאפיין את תכנית ה-MBA בבית הספר באוניברסיטה העברית?  

מבחינת רמה, ניתן לחלק את היצע תכניות ה-MBA בארץ לשתי קבוצות. על הקבוצה הראשונה נמנות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר מעניקות תואר MBA ברמה גבוהה מאד ובינלאומית, ומולן ניצבות תכניות ה-MBA של שאר מוסדות הלימוד. ההבדל העיקרי בין אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה העברית בירושלים הוא הגודל. אנו, באוניברסיטה העברית בירושלים, לא מתכוונים ולא רוצים להרחיב את תכנית ה-MBA שלנו. הטיפול שלנו בפרט הרבה יותר אישי, הקבוצות קטנות, יש הרבה יותר חשיפה של התלמיד למורה. אוניברסיטת ת"א היא יותר בית חרושת ל-MBA.

כעת לגבי התכנית עצמה: פילוסופית ה-MBA שלנו מוגדרת על בסיס המציאות בישראל. תלמידי ה-MBA שלנו מגיעים לרוב הישר מהתואר הראשון, אולם עם יותר ידע מעשי מזה שיש לעמיתיהם בחוץ לארץ. תלמידי MBA בארץ בדרך כלל עובדים תוך כדי לימודי ה-MBA ואינם יכולים להתפנות רק ללימודים. שני שליש מהתלמידים מסיימים את הלימודים תוך שנתיים והשליש הנותר זקוק לשנה נוספת.

היות והרבה מהתלמידים מגיעים עם ניסיון מעשי לכיתה, ומשום שלימודי ה-MBA הם כפי הנראה פרק הלימודים האחרון בחייהם, שכן מנהל ישראלי לא יכול לפנות זמן ללימודים בשלב מתקדם בקריירה להעשרה נוספת, לימודי ה-MBA הם בעצם ההזדמנות האחרונה להעביר את הלימודים לקריירה ניהולית ארוכת טווח. לכן, חייבים לצייד את התלמיד בכלי ניתוח וחשיבה שיספיקו לכל תקופת הקריירה שלו, לא רק למה שהוא אמור לעשות היום. זו אולי מנת חלקן של המכללות הנותנות הוראה לטווח קצר, הוראה רחבה ושטוחה ולא לעומק. זו לא מטרתנו. אנחנו, כאוניברסיטה מובילה, רוצים לצייד את הבוגרים בכלים שיעזרו להם לא רק היום, ולא רק בעוד שנתיים, אלא גם בעוד שנים רבות.

איך אתה רואה את הלימודים בפקולטה בהשוואה ללימודים בחו"ל?  

אם נסתכל על ארה"ב, נראה ש-Harvard Business School מייצג בתפיסתו את עולם המעשה,Chicago מייצגת יותר את עולם התיאוריה, וביניהן נמצאות WhartonStanford ורוב היתר. הייתי ממקם אותנו עם אלה שבאמצע, עם קצת פזילה לכיווןChicago , כלומר יש דגש על תיאוריה וחשיבה קדימה. כמו כן, אנחנו נותנים דגש על המעשה בעיקר בתחום הטכנולוגיה. למשל בקורס "ייזום באינטרנט" המשותף לתכנית ה-MBA שלנו ולחוג למדעי המחשב, יושבים תלמידינו עם סטודנטים שלומדים טכנולוגיה וכותבים במשך שנה שלמה אב טיפוס ותכנית העסקית, כך שבסוף השנה יש ספר סטארט-אפ מוכן.

במסגרת קורס ביזמות עסקית התלמידים עוסקים ברעיונות יזמיים עסקיים. כביש חוצה ישראל התחיל את דרכו בעבודה סמינריונית בקורס יזמות עסקית באוניברסיטה העברית כפרויקט של כביש אגרה בין כפר שמריהו לתל אביב. 

האם קיימים מסלולים ייחודיים, שלא קיימים באוניברסיטאות אחרות?

כן, ישנם מסלולים מהירים לתואר מוסמך שמאפשרים לנו לבנות על היתרונות של האוניברסיטה – מנהל צריך לעבוד תוך חיבור של ידע ממקומות אחרים.

לכן, לאחרונה, אנו מנסים לאתר בתוך האוניברסיטה מוקדים של מצוינות אקדמית, מצד אחד, וכאלה שישפיעו על המשק, מצד שני. אנו ממליצים על המסלול המהיר ל-MBA למתקבלים. בפקולטה למשפטים מאפשרים ל-10% מהמתקבלים לעשות מסלול של 5 שנים שבסיומו הם מקבלים תואר LLB ו-MBA. לפני שנתיים פיתחנו תכנית דומה לסטודנטים הלומדים מדעי המחשב. הם משלימים את שני התארים תוך 4 שנים.

בקרוב אנו רוצים לפתוח תכנית מקבילה למתקבלים לפקולטה לרפואה ולחוג לביולוגיה, ולסטודנטים לחקלאות. המטרה היא לקחת את הנקודות העיקריות של המשק: משפט, היי טק, ביוטכנולוגיה, ולפתח את היתרונות של מצטייני האוניברסיטה העברית.

מה לגבי ההתמחויות בתוך בית הספר?

כאן אנחנו קלאסיים, בדומה לאוניברסיטת ת"א: מימון היא ההתמחות הגדולה ביותר, ויש גם התמחויות בשיווק, חשבונאות, התנהגות ארגונית, חקר ביצועים ומערכות מידע. השנה פתחנו התמחות באסטרטגיה ויזמות. בדרך כלל בוחרים שתי התמחויות, ראשית ומשנית, כאשר ניתן להחליט על כך בשלב מתקדם של הלימודים, לקראת סיום התואר.

מה מאפיין את תכנית המנהלים שלכם?

מטרתנו היא להביא לתכנית זו אנשים שצמחו במערכות, שהגיעו לתפקידים בכירים - מנכ"ל, סמנכ"ל, מנהל יחידה - בלי לימודים פורמאליים במנהל עסקים. אנחנו מראיינים כל אחד, בודקים את האפשרות והסיכויים שלו  להשתלב ומבררים מה המוטיבציה שלו. התכנית מאוד תובענית כלפי אנשים עסוקים: יום וחצי של לימודים, ובנוסף יותר מיום וחצי בבית שמוקדש ללימוד עצמי והכנת עבודות. מנהל בכיר יתקשה למצוא את הזמן הדרוש לשם כך, ורק בעלי מוטיבציה גבוהה יוכלו לעמוד בכך. ישנם הרבה אנשים שנאלצו לעבוד תוך כדי הלימודים לתואר ראשון ושלא התאפשר להם להתרכז רק בלימודים. גם במקרים האלה הראיון מאוד עוזר.

הכיתות מונות 50 תלמידים לכל היותר, לעומת 60-70 באוניברסיטאות אחרות. המטרה היא לנהל דיון מעשיר תלת כיווני בתוך הכיתה. איננו מגדילים את מספר התלמידים בכיתה, על אף שהתכנית למנהלים מכניסה כסף, כדי לא לפגוע באיכות הדיון.

האם אתם משתמשים בשיטת הלימוד של CASE STUDY?

אם מדובר בקורסים דוגמת אסטרטגיה ומדיניות עסקית, אנחנו משתמשים באירועים, אך הכל מתבצע במינון הנכון. קורסי מימון לאו דווקא יועברו במתכונת של אירוע אלא כהרצאה פרונטאלית.

ההתייחסות לציון בבחינת ה-®GMAT

מהם תנאי הקבלה לתכנית?

תנאי הקבלה שלנו דומים מאד לאלה של אוניברסיטת תל אביב: סכום ממוצע התואר הראשון וציון הפרק הכמותי ב-®GMAT צריך להיות 130. תנאי הקבלה שלנו מעט נוקשים מאלה של אוניברסיטת ת"א משום שאנו מתבססים על ממוצע התואר הראשון, בעוד שבאוניברסיטת ת"א מבססים את החישוב על ציון החוג הגבוה ביותר.

מדוע אתם דורשים ציון ®GMAT ?

כאשר מחפשים שיטה שתאפשר לבצע הערכה רוחבית של כל התחומים, בכל המוסדות, בכל הרמות מהן באים התלמידים – חייבים מדד אחיד ובלתי תלוי. אנחנו לא מתחשבים בציון הפרק המילולי ב–®GMAT אלא רק בציון הכמותי. אם מישהו יכול להסתדר היטב עם הצד המתמטי של הבחינה שנבדק באנגלית, הדבר מעיד על כך שיש לו יכולות שמנהלים רבים צריכים היום. מעבר לכך, לפי בדיקה שערכנו, ציון ה-®GMAT בהחלט מנבא את הצלחת התלמידים בלימודים. אין ניבוי לגבי הצלחה בעבודה, אך בקשר ללימודים ה-®GMAT הוא מרכיב טוב מאוד בניבוי הצלחתו של המועמד. תלמיד שממוצע התואר הראשון שלו עולה על 90 בדרך כלל פטור מ-®GMAT משום שהתוספת של ציון ה-®GMAT להערכה שלנו היא אפסית. היות שציון הסכם הוא 130, מי שסיים את הלימודים בממוצע של 90 וודאי לא יתקשה לקבל ציון 40 בפרק הכמותי ב-®GMAT.

הסטודנטים

תאר בבקשה את פרופיל הסטודנט בתכנית רגילה

הסטודנטים מגיעים בדרך כלל הישר מלימודי התואר הראשון. יש מעט מאוד אנשים שמגיעים עם ניסיון תעסוקתי רציני. תלמידים רבים עובדים בתל אביב. אלו הם בוגרים שלנו שרוצים לחזור וללמוד באוניברסיטה העברית או אנשים שרוצים מקום קטן ואינטימי יותר. כ- 60% מתלמידי ה-MBA שלנו למדו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית. 40% מגיעים ממוסדות לימוד אחרים.  

האם יש לסטודנטים שלכם ניסיון תעסוקתי? בחו"ל זה מקובל ובארץ לא כל כך .

ניסיון תעסוקתי אזרחי אינו מעשי כל כך במציאות הישראלית. אבל אנשים היו בצבא, היו קצינים ומפקדים, היו אחראים בצבא על מערכות שבחברות אזרחיות אחראים עליהן מנהלים בכירים יחסית. תלמידים באים עם רקע ארגוני מערכתי שדומה לזה של אמריקאי שעבד אחרי התואר הראשון בארה"ב. הניסיון הצבאי, הבגרות האישית של התלמידים ועצם העובדה שהם עובדים במקביל ללימודים, כל אלה שמים אותם במקום אולי אפילו יותר מתקדם מעמיתיהם מחו"ל. לכן הניסיון התעסוקתי לפני הלימודים לא כל כך רלוונטי כתנאי הקבלה. אי אפשר גם להתעלם מעצם היותה של האוניברסיטה גוף סטטוטורי, אשר מוגבל ביכולתו למיין את התלמידים. אין לנו גם אפשרות מעשית לראיין את כל המועמדים, אך אנחנו משתדלים לתת לאנשים מידע מרבי באמצעות אתר האינטרנט של בית הספר. כמעט כל מועמד יודע היכן הוא עומד ביחס לתנאי הקבלה. אנשים עם בקשה מיוחדת, כאלה שצריך לתת להם הזדמנות מיוחדת, אנו מראיינים ובודקים את סיכוייהם. לפעמים בונים מערכת מיוחדת של חישוב הציונים.

בוגרי התכנית – לאן?

נושא ההשמה והתעסוקה, אשר מפותח כל כך בארה"ב, לא כל כך מטופל בארץ. מדוע?

אני חושב שישנה השפעה של תואר MBA על הקריירה. השוק מתחיל להיות בררן ולהבחין בין רמות שונות של תואר MBA, אך יש עדיין מספר הבדלים חשובים בין המצב בארץ לבין המצב בחו"ל: בארה"ב לומדים "פול טיים" ולא עובדים ולכן יש לחץ גדול מצד התלמידים על האוניברסיטאות למצוא להם מקומות עבודה. שנית, החברות בחו"ל ערוכות לגיוס מסודר של תלמידים בסוף השנה. בארץ זה לא כך – רוב התלמידים כבר עובדים ולא מחפשים עבודה באפריל או במאי (לקראת סוף השנה). עניין ההשמה מתפתח בארץ אט אט, אך גם פה יש הבדל בין מוסד לימודים פרטי לבין מוסד לימודים ציבורי דוגמת האוניברסיטה העברית.

כיום, האוניברסיטה אינה יכולה לשים דגש על נושא ההשמה כי היא איננה יכולה להוציא את כספי הציבור על השמת הבוגרים. אם היינו יכולים לעשות זאת באמצעות קרן כלשהי, הייתי עושה זאת. אך כבר היום ישנם מהלכים בתחום השמת הבוגרים. מתחילים להיכנס לאופן מחשבה של גיוס, ולראיה, חברות כגון McKinsey, מוניטור, Lehman Brothers ,TASC ושלדור מגיעות להציג את עצמן בפני הסטודנטים מדי שנה.

אם אוניברסיטה כלשהי תיקח על עצמה את המשימה להראות איך תואר ה-MBA משפיע על הקריירה, מהו השכר ההתחלתי לאחר ה-MBA, ייתכן שתהיה התקדמות בכיוון הזה. זו דרך נכונה, אך לאוניברסיטאות יש מגבלות בתחום זה.

גם בנושא שכר המרצים אין האוניברסיטה יכולה להתמודד עם השכר המוצע למרצים במקומות פרטיים. אוניברסיטת ברקלי בארה"ב, שהיא אוניברסיטה ציבורית, ניסתה לעמוד בסטנדרטים של האקדמיה תוך תשלום שכר של המדינה, אך גם היא "נשברה" ועברה למודל השוק. כיום, אני מאמין שהשפעת ההשמה היא שולית יחסית.

לאן מתפתחת תכנית ה-MBA של האוניברסיטה העברית?

שוק תארי ה-MBA התפתח מאוד בשנים האחרונות, עם פתיחת השוק לתחרות חופשית. השוק נפתח רחב מידי, לדעתי, עם המכללות והשלוחות הזרות בארץ, וזה פוגע באיכות האקדמית של האוניברסיטאות.

בשורה התחתונה - מדוע היית ממליץ ללמוד אצלכם?

בגלל המוניטין של התכנית וההרגשה הביתית שהתלמיד מקבל אצלנו, בגלל הקשר הטוב בין התלמיד למורה. החיבור הזה למורים יוצר חשיפה איכותית מאד מבחינת הסטודנט. החינוך הטוב ביותר אינו ניתן בשיעור אלא בפרוזדור, מקום בו התלמיד פוגש את המרצה שלו ומקבל ממנו המון. 

לאתר ביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים >>

חזרה לארכיון החדשות >>

לקבלת הצעה מעולה השאירו פרטים עכשיו:
שם מלא לא תקין
טלפון לא תקין
סגור
a
X