לנו בקידום חשוב לתת לכם את כל הכלים להצליח בבחינות הבגרות, אבל אל רק. בעמוד זה תוכלו לקרוא המלצות של המורים שלנו לספרות על שירים מעיינים, משוררים חשובים ובכלל להתעדכן על עולם הבגרות בספרות. אנחנו מזמינים אותם לקרוא את הגיגיהם של נבחרת המורים לספרות שלנו – כי בגרויות זה לא רק שינון של עובדות ולמידה, אלא גם קצת מעבר – קריאה מהנה!
עודד גולדפרב על "דברי רקע ראשונים" של המשורר ארז ביטון
כמו בכל שיר איכותי אפשר להתבונן בו מכיוונים שונים. אחד ההיבטים המעניינים בשירותו של ארז ביטון, זוכה פרס ישראל בספרות לשנת 2014, הוא הקשר המיוחד, המורכב שמלווה אותנו כל חיינו עם הורינו במודע או שלא. ב"דברי רקע ראשונים" מעמיד את עצמו הדובר (ובמקרה הזה גם המשורר הביוגרפי) מול שני הוריו. הבית הראשון והשני מוקדשים לאם ולא סתם.
האם היא הדמות הניצבת בבית הראשון והשני. היא הדמות המשמעותית הראשונה ומקור ההזנה של הצרכים המוקדמים ביותר (וגם של הבוגרים). המשמעותיות של האם ניכרת בתיאורים שונים המכילים את כל החושים שמעצימים את דמותה עד שהדובר רואה בה כדמות המייצגת את כלל האימהות "ובשם כל האימהות". הבית השלישי מוקדש לאב. הדמות המשמעותית השנייה שמלווה אותנו (והשאלה מי מהדמויות משמעותית יותר בשירה של ארז ביטון מחייבת דיון מעמיק בכל השירים הרבים שבו הוא עוסק בהוריו). האב בבית השני מקושר אל עולם הרוח, אל עולמה של התפילה. הבית השלישי מוקדש לדובר עצמו שכמו בשיריו האחרים של ביטון חש כמי שבגד בהוריו בבחירתו בתרבות המערבית "אני אני/ שהרחקתי את עצמי/ הרחק אל תוך ליבי/ שכשהכל היו ישנים/ הייתי משנן / הרחק אל תוך ליבי/ מיסות של בך/ ביהודית/ מרוקאית", החזרה על השורש ר-ח-ק מעצימה את הכאב של מי שניתק. ההתרחקות בזמן השינה מבטאת תחושה של אשמה עצומה בחייו של ביטון. בזמן השינה באופן סמלי הוריו אינם יכולים להחזירו. הדובר אינו יכול לברוח מתרבות בית הגדול שלו, ועל כן הוא יוצר תרבות כלאיים של מערב ומזרח – בך (המלחין) במרוקאית.
הבט אחר בשירתו של ביטון הוא ההיבט שמכונה "השיח העדתי". הבט זה הוא עומד היום במרכז השיח התרבותי בישראל (ראו באינטרנט את שירי חבורת ערספואטיקה והדיונים סביבה). ניתן לומר כי ביטון הוא בין הראשונים שנתנו ביטוי לשיח הזה, וקולו בתוך השיח הזה הוא ייחודי מאד. זהו לא רק שיח תרבותי, אלא גם שיח פוליטי עוצמתי שאנו חשופים אליו יום יום. בשיר זה נותן ביטון ביטוי לאותה "התאשכנזות" כדי להתקבל לקבוצה הדומיננטית בישראל. השיח הפוליטי בוחן את השאלה האם אותה התאשכנזות היא מנגנון התמודדות עם כפייה תרבותית.
ארז ביטון לוקה בעיוורון. בספרות חוזר מוטיב שדווקא זה הלוקה בעיוורון הפיסי הוא זה הרואה את האמת הפנימית יותר מכולם. אין ספק, ביטון ראה לפני כולם את שיח הזהות המורכב של החברה הישראלית – חברת מהגרים. אצל ביטון זה נראה כשיח פרטי-אישי המנותק מהפוליטי, אך מבט מעמיק חושף את הזרעים הפוליטיים בשירה של ביטון.
