כשואלים אמא מה היא רוצה שהבן שלה יהיה שהוא יגדל בדרך כלל מקבלים את התשובה: רופא או עורך דין. אז מה גורם למשפטים להיות אחד התארים הכי מבוקשים בישראל? בדרך כלל היוקרה והכבוד הנלווים לתפקיד, העובדה שמקצוע עריכת הדין הוא אחד מהמקצועות העתיקים בעולם ובנוסף, היותו של התואר במשפטים אחד מהתארים המקיפים והמעניינים ביותר שיש בעולם האקדמי, כל אלה סיבות לכך שמספר המכללות והאוניברסיטאות המציעות תואר ראשון במשפטים (L.L.B) גדול במיוחד.
תואר ראשון במשפטים כבר מזמן לא חייב להוביל לקריירה בעריכת דין, ויותר משליש מהבוגרים בוחרים שלא לגשת בכלל לבחינות הלשכה שמכשירות את בוגרי התואר הראשון במשפטים לעסוק בעריכת דין. לימודי משפטים משתלבים במוסדות השונים עם לימודי חשבונאות, כלכלה, מדעי המדינה מנהל עסקים וכדומה.
לאחרי סיום התואר הראשון במשפטים, יש להתחיל שנה של התמחות מעשית באחד ממשרדי עורכי דין או בבתי המשפט בארץ ורק לאחריה ניתן לגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל, לאחר מעבר של הבחינה הכתובה והבחינה בעל פה, ניתן לעסוק בעריכת דין באופן מקצועי.
עולם המשפט כולל עיסוק במערכות חוקים שונות. כמו בכל תחום רחב יריעה, גם בעולם זה מצויות התמחויות שונות בהם יכולים עורכי הדין והמשפטנים למצות את כישוריהם באופן ממוקד. סוגי ההתמחויות רבים, והם כוללים למשל, התמחות במשפט מסחרי, משפט פלילי, מקרקעין, דיני משפחה, עו"ד תעבורה ועוד. רצוי לערוך את תקופת ההתמחות בתחום שבו מעוניינים לעסוק אחרי הלימודים. למשל, מי שמעוניין להיות עורך דין מיסים, כדאי שיתמחה במשרד המתעסק בדיני מיסים. תחום ההתמחות נקבע לרוב במהלך הלימודים, אחרי שכבר לומדים את קורסי המבוא ויש מושג כללי בעולם המשפטים, אז אם עדיין אין לכם מושג מה התחום שמעניין אתכם, אין מה לדאוג.
כמה פסיכומטרי צריך ומה סיכויי הקבלה שלי? – לחץ כאן לטבלה המלאה
